חַמְשָׁן זוֹחֵל

Potentilla reptans L. (1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Creeping Cinquefoil
שם ערבי
מוקוויאה זאיפה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אירו-סיבירי, ים-תיכוני (אירנו-טורני)
אתר מרכזי לשימור
מערת פער ליד קיבוץ סאסא
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
נמוכה
% אתרים בשמורות
100.0

צמח עשבוני רב-שנתי שרוע וזוחל, ירוק כל השנה, המתפשט בעזרת שלוחות על אדמתיות המשתרשות מהמפרקים. הגבעולים רבים, שעירים ולעיתים מקריחים. אורך הגבעולים השרועים 30-70 ס"מ. העלה נישא על פטוטרת ארוכה. טרף העלה מחולק כעין כף יד לחמש אונות, צבעו ירוק כהה והוא מכוסה בדלילות בשערות רכות. אורך האונות 1-5 ס"מ והן תמימות, מוארכות-ביציות, משוננות בשפתן בשיניים חדות. הפרחים גדולים, בודדים, נישאים על עוקצים ארוכים בחיקי העלים. קוטר הכותרת 15-20 מ"מ, צורתה גלגלית פתוחה לרווחה וצבעה צהוב. לפרח כ-20 אבקנים. לפרי מפוחיות זעירות רבות. שם הסוג המדעי הנו צורת הקטנה למילה הלטינית 'עוצמה' (Potens), בגלל התכונות הרפואיות שיוחסו לו ובשל שימושיו הרבים ברפואה העממית. שם הסוג העברי מציין את העלה המחולק ל-5 עלעלים שיש לחלק מהמינים. תואר המין המדעי ותרגומו לעברית מציינים את אופי התפשטותו של המין באמצעות שלוחות זוחלות. פורח מאפריל עד אוקטובר.

גדל רק בגלילת הגליל העליון – מערת פער ליד סאסא הוא האתר היחיד שהמין מוכר בו בישראל מזה שנים רבות. בחרמון גדל המין באתרים בודדים, בשטחים לחים ליד מעינות, באזור הר קטע ועמק יעפורי, ברום 950-1,100 מ', וכן נמצא בנחל ערער ברום 1,300 מ'. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שולי מעיינות וצידי תעלות-מים באדמה בוצית שאיננה מתייבשת כל השנה. במערת פער גדלים הצמחים במרבד צפוף בשטח המעיין הקטן שבראש השפה המערבית של בור המערה, בקרקע בוצית ולחה במשך כל ימות השנה, בכתם מצומצם ששטחו 10 מ"ר. ריכוז נוסף נמצא באתר סמוך, בתעלת ניקוז שאורכה כ-200 מ', החפורה באפיק הגובל במעין פער.

למין תפוצה רחבה באירו-אסיה, בעיקר באזור האירו-סיבירי. נפוץ במקווי מים בכל אירופה, ארצות המגרב, ארצות הים התיכון, מערב אסיה ומרכזה, ואף בהרי אתיופיה. הוא מוכר כצמח גר בצפון אמריקה. במזרח התיכון גדל החמשן הזוחל ברוב גלילות טורקיה, קפריסין, בצפון עירק, אירן הצפונית והמרכזית, החבל הים-תיכוני בסוריה ולבנון והרי תימן. הוא נעדר מירדן ומרוב גלילות חצי-האי ערב.

הסוג מונה כ-500 מינים, שרובם נפוצים באזורים ממוזגים של חצי הכדור הצפוני. 75 מינים גדלים באירופה ו-76 מינים נתונים מהמזרח התיכון. מרכז תפוצתו הוא באזור האירו-סיבירי, ובהתאם לכך יש למינים שבאזורנו זיקה למקומות קרים ולבתי-גידול לחים או טחובים. מעט מינים גדלים באזור הממוזג של דרום אמריקה. החמשן הזוחל ניכר בפרחי 'צלחת' צהובים, הדומים מאוד לפרחי הסוג נורית. הוא נבדל מנורית בעליו המיוחדים – דמויי כף יד מחולקת לחמש אונות גדולות ותמימות. כמו מינים רבים מהאזור הממוזג מתאפיין החמשן ברבייה וגטטיבית על ידי שלוחות המשתרשות ממפרקי הצמח. תכונה זו נוכל למצוא גם בתות-שדה, אשר הינו סוג הקרוב לחמשן אך פרחיו לבנים. בארץ עוד שני מיני חמשן: חמשן נדיר הגדל רק במרומי החרמון, וחמשן קטן, צמח אפיזודי בארץ, שנאסף באגם ירוחם ב-1970 ובבריכת רם ב-1988-1990.

  • בארץ אתר בודד שמספר פרטיו מוערך בין 1,000–500. קשה לספור פרטים עצמאיים בצמחים רב-שנתיים המתרבים על ידי שלוחות. גדל במערת פער בשתי נקודות, בשטח של 40 מ"ר בלבד לערך.
  • כלול בשמורת טבע, וידוע מזה עשרות שנים. על אף שהאתר נמצא בתוך שמורת טבע, הוא אינו מגודר ואין בו שילוט המסביר את חשיבותו, ונשקפת סכנה של השמדה מקרית.
  • לא נמצא כל אתר נוסף של חמשן זוחל בתחומי ישראל.
  • צמח רחב-תפוצה בעולם, ואינו בסכנת הכחדה עולמית.
  • אטרקטיביות הגוש הפורח גבוהה. האוכלוסייה גדלה סמוך לשטח חקלאי הסובל מריסוסים.

מומלץ לגדר ולשלט את אוכלוסיית החמשן בתוך שמורת מערת פער אך לדאוג לממשק שישאיר את בית-גידולה פתוח ומואר. מומלץ לנטר את האוכלוסייה ולאכלס אוכלוסייה נוספת במעיין בגליל העליון.

צמח צפוני, הגדל באתר בודד בישראל, המהווה את הקצה הדרומי של תחום תפוצתו באירו-אסיה ובאגן הים התיכון (אך מופיע בהרי תימן). המין מאפיין דגם ביוגיאוגרפי "קלסי": ככל שיורדים דרומה במעלות הרוחב, גדל הצמח במעונות רמים יותר. הוא גם מאפיין את כלל בראון (Brown, 1986), כי בשולי אזור התפוצה יהיו אוכלוסיות המין מקוטעות ומספר פרטיהן מועט.