אֶבְרָה אֲרוּכַּת-עָלִים

מוגן

Pteris vittata L. (1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. בהשתתפות ד"ר דידי קפלן


שם נרדף
P. Longifolia
שם אנגלי
Long Brake
שם ערבי
בתריס שריתי
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אירו-סיבירי (ים-תיכוני, אירנו טורני)
אתר מרכזי לשימור
נחל כזיב ונחל בצת
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
6.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (None)
נמוכה
% אתרים בשמורות
100.0

שרך רב-שנתי, ירוק-עד. קנה-השורש שלו מכוסה קשקשים. העלים גדולים, אורכם עד 1 מ', מנוצים פעם אחת לעלעלים צרים ומוארכים. המנבגים בולטים כרצועות כהות לאורך שפת העלעל. הפצת הנבגים ברוח מצוינת כאשר המקום פתוח, אך לא בצל או כשהצמח גדל בתרבות בגינות, בחצרות מוצלות ובעציצים בבתים. זהו המקור לנבגים רבים המופצים ומתבססים בתוך בורות טחובים (טבעיים או מלאכותיים) הנמצאים בשטחים פתוחים טבעיים (עתי יפה – מידע בע"פ).

האברה גדלה בעבר במערב הגליל העליון בנחל כזיב (עין חרדלית, נאסף פעם אחרונה ב-1979) ובנחל בצת (האיסוף בעשבייה הוא מ-1939), שם היא גדלה עד שנות השישים של המאה ה-20. אוכלוסיות הגליל המערבי נכחדו. כיום גדלה האברה בשישה אתרים, אחד מהם טבעי ממש: מפל נחל עין-גב בדרום הגולן; השני בעמק החוּלה, הצמח מופיע בפלג נחל הדן ליד קיבוץ דפנה (ייתכן שהצמח פליט תרבות אך גדל במעון טבעי ומתאים). אברה ארוכת עלים נצפתה בארבעה אתרים בבתי-גידול לא-טבעיים, ומקור הפרטים ללא ספק מהתרבות: בקיר מגרש ספורט בחיפה, במגדל צדק ליד ראש העין, "בבור שוקה" ביער קולה ליד שוהם ובבור קרסטי ליד כפר-עציון. לאחרונה דווח מיכאל בלכר כי האברה גדלה בשמורת עין גדי בערוץ נחל עין-גדי. מופיע בפלורה פלשתינה כצמח שנאסף בעבר בכרמל, אך אין לכך סימוכין בעשבייה או בספרות אחרת. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

האברה היא צמח של גדות נחלים זכי מים. היא גדלה באזורנו ליד מעיינות ונחלים זורמים ובקירות לחים. בית-הגידול של אוכלוסיית נחל עין גב הוא מצוק עם מים מטפטפים ליד מעיין הנובע בתוך צומח חגורת הַסְּפָר, בסובב הנתון בעקת יובש חודשים רבים בשנה. זאת בהשוואה לאתרי האברה שנכחדו בגליל המערבי, הנמצאים באזור אקלימי לח עם כמות גשמים רבה (800 מ"מ) ולחות סובב גבוהה אפילו בקיץ. ייתכן מאוד שגם אתר עין גב איננו בית-גידול אופייני והיא הגיעה לשם על-ידי נבגים מפרטים שגדלו בתרבות, תופעה הידועה משרכים ונצפתה בארץ במספר לא-קטן של מקרים.

למין תפוצה רחבה הכוללת לפי פלורה פלשתינה ולפי זהרי (מידע בע"פ) את אגן הים התיכון ואת מערב האזור האירו-סיבירי, עם חדירה לאזור האירנו-טורני בדרום רוסיה. על פי Flora Europaea נפוץ המין שלנו באזור הטרופי של אפריקה ואסיה וכן באגן הים התיכון.

הסוג כולל 280 מינים של שרכים רב-שנתיים. רבים מהמינים מתורבתים כצמחי צל. למיני הסוג תפוצה פאן-טרופית, אך הם מתפשטים צפונה ליפן ולארה"ב, לדרום אפריקה ולניו-זילנד. אלה צמחים אוהבי שמש, אך זקוקים ללחות ולאדמה מנוקזת היטב, בינונית בחומציותה. רגישים לקרה.

  • הסיכון העיקרי הוא היעלמות בית-הגידול עקב הצמצום הכללי והדלדול של בתי-הגידול המימיים והלחים. מספר האתרים שהצמח גדל בהם פחת בצורה דרסטית בעשרות השנים האחרונות. בסקרים שנערכו בגליל המערבי בשנים 1986, 1990 ו-1991 לא נמצאה עוד האברה.
  • האוכלוסיות מוגבלות לכתמים צפופים בבתי-גידול לחים ומוצלים. האוכלוסיות הטבעיות מרוחקות זו מזו עשרות קילומטרים.
  • איננו נדיר ברמה עולמית ואין נשקפת לו סכנה.
  • הצמח מוגדר בארץ כערך טבע מוגן, אך אינו כלול בשמורת טבע.
  • הצמח נמצא בתהליך השבה לנחל כזיב. בעין זיו נשתל צמח, ומקווים שיפיץ נבגיו ויבסס אוכלוסייה.

מומלץ להרבות את הצמח בגנים בוטניים ובמשתלות מנבגים שמקורם באוכלוסיות עין גב או דפנה, ולשתול מחדש שתילים בשמורות נחל בצת ונחל כזיב, וכן לטפח את אוכלוסיית עין גב ולהגן עליה.

שרך שעליו גדולים ומנוצים. גדל בעבר בשולי נחלים זורמים במערב הגליל העליון, אך נכחד משם. כיום ידוע על אתר טבעי בודד בנחל עין-גב בגולן, ועל מספר אתרים אשר בהם הוא כנראה פליט-תרבות. שרוי בסכנה חמורה בגלל נדירוּתו, ורגישותו של בית-הגידול של נחלים זורמים. מומלץ לנטר את אוכלוסיית עין גב ולהשיבו לנחל כזיב ולנחל בצת.

כהן ע. וא. שמידע, 1992 – אברה ארוכת-עלים, במדור: צמחים נדירים בישראל. "טבע וארץ", 247,34-37 נמליך, ח. ואלטיזר, י. 1985. השרכניים בשראל. הוצאת דביר, ירושלים-תל אביב.