רִיבָּס הַמִּדְבָּר

מוגן

Rheum palaestinum Feinbrun

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Desert Rhubarb, Wild Rhubarb
שם ערבי
כהמון
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מערב איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
מעבר ערוד
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.7
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
83.9

צמח עשבוני רב-שנתי בגובה 25-40 ס"מ ששורשיו אנכיים, עמוקים ומעובים. בכל שנה מתפתחים (4-)2 עלים עבים, בשרניים מעט, דמויי כליה, לבובים בבסיסם, שרועים, מקומטים מאד, שוליהם גלוניים או בעלי אונות רדודות מעוגלות, קוטרם (80)30-50 ס"מ. עורקי העלים מסועפים בדגם מניפה. העלים יוצרים מעין שטיח שקוטרו עד כ-1 מ"ר. בשנים גשומות עולה מבין העלים גבעול פריחה ירוק, חסר עלים, מסועף מאד, קרח, מעורק-מצולע, הנראה כמו עץ קטן נושא פרחים ולאחר מכן פירות. הפרחים אדמדמים, דו-מיניים, באורך כ-2 מ"מ, בעלי שישה עלי עטיף, שלושת החיצוניים גדולים מהפנימיים, משתלשלים על עוקצים השווים באורכם לאורך הפרח או ארוכים ממנו. הפרי מאדים, משתלשל, נראה כמטבע בעל שלוש כנפיים, אורכו 10-14 מ"מ, בצידיו ניכרים שרידי עלי העטיף של הפרח. כאשר הפירות מתפתחים למלוא גודלם, הצמח נראה למרחוק והוא מרשים מאד. בעונה זו העלים מתייבשים. בסוף אפריל-תחילת מאי, הצמח מתייבש, העלים מתפוררים והתפרחת מתנתקת כולה מבסיסה, מתגלגלת ברוח, ומפיצה את הפירות והזרעים. לעתים חלק מהעלים היבשים נשארים מחוברים בעת ההפצה ומשמשים מעין "מפרשים" המסייעים בתעופה. במחקר חדש (Lev-Yadun et al., 2009) נמצא כי עלי הריבס מייצרים מיקרו-טופוגרפיה המנקזת את מי הגשמים היורדים על הטרף לכיוון מרכז הצמח והשורש. באופן זה הצמח נהנה מכמות מים שוות ערך ל-400 מ"מ גשם, לעומת 75 מ"מ היורדים למעשה. זוהי דוגמה לכך שגם עלים ענקיים מהווים התאמה לתנאי מדבר, בניגוד לעלים קטנים המאפיינים בדרך כלל צמחים בסובב מדברי. הפריחה במרס-אפריל.

הצמח נמצא ב-32 אתרים, רובם ככולם  בהר הנגב הגבוה ומיעוטם בנגב הדרומי. אתרים רבים פזורים באזור מצפה רמון ומערבה דרך יובלי נחל עקרב ונחל ניצנה עד אזור נחל לוץ. באזור זה הצמח נעלם רק מאתר מישור הרוחות. בחלק המערבי של מכתש רמון: באזור מעלה ערוד, נחל לוץ  ונחל אלות, נמצאים ריכוזים גדולים של הצמח. כמו כן נמצאו אוכלוסיות מבודדות בהר שגיא. הריבס נמצא גם בנחל נקרות ובנחל רמון במכתש רמון בתחום הנגב הדרומי, ייתכן שאלה פרטים בודדים שהופצו מאוכלוסיות הר הנגב למכתש והצליחו לנבוט בשנים מסוימות. כמו כן נמצאו אוכלוסיות מבודדות בהר שגיא. הריבס נמצא גם בנחל נקרות ובנחל רמון במכתש רמון בתחום הנגב הדרומי, ייתכן שאלה פרטים בודדים שהופצו מאוכלוסיות הר הנגב למכתש והצליחו לנבוט בשנים מסוימות. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

טרשים, סלעים ומצוקים וסלעים במדבר בחברת לענת המדבר ולרוב ברום שמעל 850 מ'.

צמח תת-אנדמי שתפוצתו מקוטעת המופיע באוכלוסיות (כנראה שרידיות) רק בהרים בצפון ערב הסעודית, בדרום ירדן ובהר הנגב בישראל. תואר למדע מאדום על ידי נעמי פיינברון.

הסוג ריבס מונה כ-25 מינים הנפוצים רובם באזורים הממוזגים של אסיה. שני המינים המערביים ביותר בסוג הם ריבס המדבר, שהוא גם המין המדברי ביותר בסוג וריבס החרמון המופיע גם במזרח אירופה. ריבס החרמון נמצא בשני אתרים בחרמון הישראלי והוא נדיר ביותר. זהו צמח גבוה יותר הגדל בדרדרות אבנים ומצוקים בתחום יער ספר הררי של אלון התולע ועצים נשירים נוספים בחרמון. בדומה לריבס המדבר, גם הוא אינו פורח כל שנה ובשנים מסוימות נראית האוכלוסייה בעלים בלבד. ניתן לראות בריבס המדבר מין ויקרי של ריבס החרמון: בעוד ריבס החרמון גדל בהרי הסהר הפורה הצפוניים, ר. המדבר מחליף אותו כלפי הרי הדרום. ההבדל בין שני המינים קטן ביותר ונתון בעיקר במספר של עורקי העלה המרכזיים: שלושה בריבס המדבר לעומת חמישה בר. החרמון.

  • תפוצתו בגלילות הר הנגב והנגב הדרומי יציבה ככל הנראה ומספר האתרים שנעלמו קטן.
  • מספר הפרטים באוכלוסייה באתרים השונים נע בין בודדים עד לעשרות ומאות. חסר מידע כמותי על תנודות בין-שנתיות במספר הפרטים בכל אתר ועל תחלופה של פרטים באמצעות ריבוי טבעי באופן שיובטח הקיום ארוך הטווח של האוכלוסיות.
  • היעלמות הצמח ממישור הרוחות נגרמה עקב הסבת שטחים לחקלאות ובגלל ההפרעה הנגרמת מהפעילות הצבאית. עם זאת, סכנת הפגיעה במרבית האתרים בהר הנגב מועטה יחסית בגלל נגישות נמוכה. לא ברור אם ריבוי שנות הבצורת בתקופה האחרונה פוגע באוכלוסיות.
  • מרבית האתרים מוגנים בתחומי שמורת הר הנגב.
  • חסר מידע על מצב הסיכון והשימור של הצמח בירדן ובערב.

מומלץ לקיים ניטור ארוך-טווח באוכלוסיות באתרים נבחרים בהר הנגב ובנגב הדרומי בכדי ללמוד את המגמות הדמוגרפיות בכל אוכלוסייה ועל מנת לוודא שהאוכלוסיות של נחל נקרות ונחל רמון הן אכן בנות קיימא.

צמח עשבוני רב-שנתי בעל מראה ייחודי הגדל בהר הנגב ובאתרים בנגב הדרומי הסמוכים להר הנגב. נדיר למדי ואטרקטיבי לקטיף בעת הבשלת הפירות. אנדמי להר הנגב, להרים בדרום ירדן ובצפון ערב הסעודית. התפוצה הגיאוגרפית המקוטעת מרמזת על שרידיות (רליקטיות).

Lev-Yadun, S., Katzir G. and Ne`eman, G. 2009 Rheum palaestinum - desert rhubarb, a self-irrigating desert plant. Naturwissenschaften 93: 393-397.