רוֹרִיפָּה טוֹבְעָנִית

Rorippa amphibia (L.) Bess.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Greater Yellow-cress
שם ערבי
ראשאד
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אירו-סיבירי (ים-תיכוני – איראנו-טוראני)
אתר מרכזי לשימור
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
 
נכחד
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
0 (1)
% אתרים בשמורות
0

עשב ביצה רב-שנתי שגובהו 30-45 ס"מ. הגבעולים יוצאים משלוחות והם זקופים וחלולים. אורך העלים 4-12 ס"מ, והם מוארכים או דמויי ביצה הפוכה, תמימים או משוננים ומצטררים בבסיסם לפטוטרת קצרה. התפרחת היא אשכול רב-פרחים שמתארך לעת הפרייה. אורך עוקצי הפרחים 1-1.5 ס"מ, מפושקים אופקית או נטויים, והם דקיקים. צבע הפרחים צהוב. אורך עלי הגביע כ-2 מ"מ ואורך עלי הכותרת 5-7 מ"מ. הפרי תרמילון קטן דמוי ביצה שאורכו כ-2 מ"מ. הפריחה בחודשי אפריל – מאי.

הצמח נאסף בארץ רק בעמק החולה, פעמיים באגם החולה בשנות ה-50 של המאה ה-20. מאז ייבוש החולה לא נמצא עוד. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בעולם: ביצות, גדות נחלים ומישורי הצפה של נהרות.

כל ארצות אירופה, כולל האיים הבריטיים, מרבית ארצות אירופה הים-תיכוניות -פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה, יוגוסלביה לשעבר, אלבניה, יוון, וטורקיה. באיי הים התיכון הוא גדל בקורסיקה, סרדיניה, סיציליה וקפריסין. במזרח התיכון נרשם בעיראק, סוריה ולבנון, אך אין מידע עדכני על הימצאותו בארצות אלה. בצפון אפריקה נמצא רק באלג'יריה, שם הוא נדיר. כמו כן מופיע כצמח גר בכמה מדיניות בצפון מזרח ארה"ב ובקנדה.

הסוג רוריפה הוא סוג של האזורים הממוזגים בחצי הכדור הצפוני ומונה 90-70 מינים. הסוג קרוב לגרגיר. לארץ חדר בסוף שנות ה-80 מין נוסף – רוריפה שרועה - ע"י שורשים שדבקו לבצלים שהובאו מהולנד והוא גדל כעשב רע במשתלות (פינברון ודנין, 1991) מין זה הוא נדיר מאוד ואיננו פולש לפי שעה לבתי-גידול טבעיים או לבתי גידול מופרים נוספים.

הצמח היה נדיר מאד בארץ גם טרם הכחדתו וייבוש החולה הוא שגרם להכחדתו. אינו בסיכון בארצות הים התיכון פרט לאלגי'ריה, שם הוגדר לו מעמד EN (בסכנה) לפי קטגוריות IUCN, וזאת עקב איום הנובע מהרחבת שטחי חקלאות ומניצול מקורות מים בארץ זו.

מומלץ לנסות לאזרח מחדש תחת בקרה בשטחים ביצתיים ומוצפים באגמון החולה, ממקורות ידועים בארצות הסמוכות ביותר לישראל.

עשב רב- שנתי של ביצות שגדל בעבר באגם החולה. נכחד מישראל והיה נדיר גם קודם לייבוש החולה. אינו בסכנת הכחדה בארצות תפוצתו באירופה ובאגן הים התיכון, פרט לאלג'יריה.