מִלְחִית הַבּוֹרִית

Salsola soda L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
שמורת שפך הנעמן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (3)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי קרח ומאדים, גבהו 50-20 ס"מ. ענפיו מסועפים מבסיסו העלים ירוקים כהים, ואורכם כ-3 ס"מ. רובם נגדיים, העליונים ביותר נוטים להיות מסורגים. העלים חובקים את הגבעול ומצטררים עד לקצה חד. הפרחים בודדים מפוזרים לאורך הגבעול בחיקי העלים. כל פרח מלווה בשני חפים. העטיף בן חמישה עלים. בפרח 5 אבקנים ו-2 צלקות. הפרי הוא שקיק הנושר יחד עם העטיף. שלא כרוב מיני המלחית הגדלים בארץ שהם בני-שיח, מלחית הבורית היא צמח חד שנתי. מבין המלחיות העשבוניות החד-שנתיות, מ. הבורית נבדלת ממ. אשלגנית הגדלה לעתים בסמיכות מקום בכך שהעלים והחפים אינם קוצניים כמו במ. אשלגנית. שאר המינים החד שנתיים של מלחית בישראל המינים הם מינים שעירים מדבריים. הפריחה בחודשים יולי - ספטמבר.

הצמח נמצא בעמק עכו ובעמק יזרע אל. ב-10 אתרים שתועדו, אך יש חשש שהוא שרד רק ב-8 מהם. בעמק עכו הוא אותר בשני מקטעים – מקטע עכו- נחל הנעמן ומקטע קישון – יגור – צ'ק פוסט. לאחרונה דיווחה טליה אורון על הימצאות הצמח גם בשפכי הנחלים בצת, כזיב, בית העמק ויסף. בעמק יזרעאל נמצאה ב-2009 ע"י איציק רז ליד יפעת. בשנות העשרים – ארבעים של המאה ה-20 הוא נאסף באזור הכבארה בחוף הכרמל, אולם לא אותר שם מאז. לאחרונה נמצא בתל חצור בשולי עמק החולה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ביצות מלוחות במישור החוף, שלוליות חורף מתמלחות, שולי בריכות מלח.

גדל במלחות חוף בכל ארצות הים התיכון, בצפון אפריקה ובאיי הים התיכון. נמצא גם בחופים האטלנטיים של ארצות מערב אירופה וכן בחופי הים השחור. הצמח התאזרח גם בחופים הפסיפיים של צפון אמריקה ושם יש חשש להיותו מין פולש.

הסוג מלחית מונה 150 מינים, הגדלים לרוב בערבות, מדבריות, חופים ומלחות, בעיקר באירו-אסיה ובאפריקה, אך כמה מינים גדלים גם באמריקה ובאוסטרליה.

  • בעוד שבעבר גדל ב-2 גלילות- עמק עכו וחוף הכרמל, אך מביניהן כיום הוא גדל בוודאות רק בגלילה אחת – עמק עכו. בגלילה זו ישנה מגמת הקטנה במספר באתרים לקראת שנות ה-90 של המאה ה-20. יחד עם זאת, דיווחים אחרונים של ראשית שנות האלפיים מורים על אתרים בשפכי נחלים בעמק עכו ובעמק יזרעאל שלא היו ידועים בעבר. לא ברור אם גילויים אלה משקפים מאמץ דיגום מוגבר או התנחלויות חדשות.
  • האוכלוסיות שנצפו באתרים מונות בין עשרות לאלפי פרטים. אין דיי מידע על תנודות ומגמות רב-שנתיות בגודל האוכלוסיות.
  • מלחות החוף בישראל, שרובן צמודות לשפכי נחלים, הולכות ונעלמות עקב פעולות פיתוח ושינויים בזרימות הנחלים ובאיכות המים. אבדן והידרדרות בית גידול זה מהווה את האיום העיקרי על המשך קיומן של האוכלוסיות.
  • הצמח מוגן כיום רק בשמורת עין נימפית.
  • תפוצתו בעולם נרחבת וככל הנראה אינו בסכנת הכחדה עולמית. פרט לישראל כלול בספר האדום של קפריסין ונתון גם מקרואטיה במעמד "באיום" (VU) לפי קטגוריות IUCN.

הצמח שימש בעבר להכנת סבון ומכן שמו. ביפן העלים והגבעולים נאכלים כירק מבושל במים.

להפוך את שמורת שפך נחל הנעמן לשמורה מוכרזת, כאתר כמעט יחידי בישראל שמייצג צומח וצמחייה של מלחת חוף. לחדש את הסקרים לאיתור אוכלוסיות ולקבלת אומדנים מבוססים על גודל אוכלוסיה ומגמות רב-שנתיות, על מנת לבסס הערכה מהימנה של מצב המין בשיראל.

צמח חד-שנתי של מלחות חוף בעמק עכו. נכחד מחוף הכרמל ומחלק מהאתרים בעמק עכו. מצד שני נמצאו לאחרונה אתרים חדשים. האיום העיקרי נובע מהיעלמות ומהידרדרות בית הגידול של מלחות חוף בישראל. אינו נמצא בסכנת הכחדה עולמית.

ויזל, י. ואגמי, מ. 1979.צמחי מלחה בישראל. הוצאת המדור לאקולוגיה, פתח תקווה.