שַׁרְשַׁר רַב-שְנָתִי

Sarcocornia perennis (Mill.) Scott

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
בן-מלח רב-שנתי
שם נרדף
Arthrocnemum perennis
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני (אירו-סיבירי)
אתר מרכזי לשימור
מלחת שפך הנעמן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
5 (6)
% אתרים בשמורות
13.3

בן-שיח שרוע בעל גבעולים מפריקים הגדל במלחות לחות. הצמח יוצר גושים צפופים ונמוכים בקוטר של 50-200 ס"מ (לאו דווקא עגולים), בגובה 15-25 ס"מ. הגבעולים זקופים לרוב, בשרניים, מחולקים לפרקים; והם משתרשים בקלות במגע בקרקע הלחה. העלים זעירים קשקשיים, קרומיים בשפתם ומעוגלים בראשם, נגלים רק בעונת הצמיחה ונושרים במהרה. קודקוד הצמיחה של הגבעול אינו נושא קשקשים חופשיים כמו בבן-מלח. התפרחת דמוית שיבולת ועשויה פרקים-פרקים בראשי הגבעולים הזקופים; בכל מפרק שני שקעים נגדיים ובכל שקע יושבים שלושה פרחים דו-מיניים החבויים למחצה בתוך חפה דמוי קערית. עטיף הפרח מנוון ובזמן הפריחה בולטים זירי האבקנים כאגודות זעירות מתוך המפרקים. הפרח פרוטאנדרי ומיד לאחר פתיחתו מציצות מתוך המפרקים 2-3 צלקות שעירות. הפרי הוא שקיק בן זרע אחד מעורה בגוף השחלה וחסר כנפיים. על פי הספרות, זרעי ש. רב-שנתי הם בעלי בליטות חרוטיות קטנות בעוד שאלה של ש. שיחני מכוסים שערות מאונקלות בקצותיהן. ההבחנה בין שרשר רב-שנתי לש. שיחני, שניהם נתונים מישראל בבית גידול דומה, קשה ביותר. לפי הספרות, צבעם של גבעולי ש. שיחני "ירוק מכחיל" בעוד אלה של ש. רב-שנתי הוא "ירוק-חי". אולם בשדה ניתן למצוא באוכלוסיית ש. שיחני פרטים עם גבעולים מכחילים בצד פרטים עם גבעולים בצבע ירוק-חי. זו תכונה הקשורה כנראה לגיל הגבעול, מצבו הפיזיולוגי ועוצמת הצימוח שלו. גם ההבחנה בין ש. שיחני שאינו משתרש לש. רב-שנתי המשתרש, איננה מאומתת בשדה וסימן זה אינו מבדיל ביניהם. הפריחה בחודשי יולי-אוקטובר.

הצמח נמצא בארץ בחמש גלילות: עמק עכו, חוף הכרמל, בקעת כנרות (בקעה עליונה), בבקעה (בקעה תחתונה) ובאזור ים המלח. מוכרים שנים-עשר אתרים ונכחד מתשעה. בעמק עכו שרד רק בנחל הנעמן ונעלם מאזור הקישון. בחוף הכרמל שרד בנחל תנינים וחוף הבונים – עתלית. בבקעה העליונה שרד בשלושה אתרים ונכחד מבית שאן, בבקעה התחתונה נמצא בוואדי מלחה ובאזור ים המלח נמצא בעינות צוקים. בגלילה נוספת, השרון, הצמח נכחד מאזור חדרה. על פי דנין (Danin, 2004) הצמח שכיח רק בעמק-עכו ובחוף הכרמל (הבונים) ונתון מגליונות עשבייה רק מעמק עכו. נתונים מהספרות קיימים גם מהשרון, עמק בית-שאן והבקעה, אך ללא תימוכין בגליונות עשבייה. בהתאמה לנתונים אלה ייתכן שלא מן הנמנע כי הצמח נכחד למעשה כמעט מכל הגלילות שנמנו לעיל למעט אולי מלחת עכו. הקביעות של מספרי האתרים ושיעורי ההכחדה קשורים ישירות למידת היכולת והאמינות של ההגדרה וההבחנה בשדה בין שרשר רב-שנתי לבין קרובו שרשר שיחני. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מלחות רטובות; גדל הן בלגונות ובביצות הנוצרות בשפכי נהרות אל הים-התיכון והן במלחות פנים לאורך הבקע ובשולי מעיינות היוצרים בית-גידול מלוח ולח במשך חודשים ארוכים בשנה.

גדל במלחות מדבר ומלחות חוף ים מסביב לאגן הים-התיכון מערב אסיה ומערב אירופה בחופי האוקיינוס האטלנטי. במצרים גדל בסיני ובחופי אלכסנדריה עד גבול לוב. נעדר מחופי קפריסין, סוריה, לבנון וטורקיה.

בסוג שרשר 15 מינים שתפוצתם קוסמופוליטית, כולם בני-שיח פרוקי גבעולים הגדלים במלחות ושוליים מלוחים של מקווי מים. הסוג הקרוב לו הוא בן-מלח. בכל קבוצת הבן-מלח הפרחים דו-מיניים אך הבשלת האבקנים מקדימה את הבשלת אברי המין הנקביים וכך נמנעת באופן חלקי האבקה עצמית. לעומת בן-מלח, לזרע של שרשר אין אנדוספרם ופרחיו היוצאים ממפרקי הגבעולים צפופים מאוד בהשוואה לאלה של בן-מלח. סימן השדה הטוב להבדיל בין שני הצמחים הוא גוון הגבעולים הירוקים – מאפיר-מכחיל בבן-מלח לעומת ירוק בהיר ו/או ירוק-אדמדם בשרשר. יש להדגיש כי הסוגים שרשר ובן-מלח כוללים מינים בעלי תכונות משותפות ומנוגדות כאחד ובעבר היו מאוחדים לסוג אחד.

  • אי הוודאות באשר להבחנה בין שרשר רב-שנתי לבין שרשר שיחני מקשה על הערכת מצב חד משמעית של מגמות השינוי לאורך זמן במספרי האתרים.
  • הצמח גדל בכתמים קטנים בגושים והגדרת הזהות של הפרטים קשה בגלל ההתפשטות הוגטטיבית.
  • מלחות החוף הן בית גידול שמצוי על סף הכחדה; הצטמצמותו והיעלמו במקומות רבים הם האחראים לירידה במספר האתרים (בהנחה שזיהוי הצמח נכון).
  • הצמח מוגן בישראל בשמורות חוף דור-הבונים, ואדי מלחה ועינות צוקים (בהנחה של זיהוי נכון).
  • הצמח נפוץ במלחות חוף ומדבר בעולם, ואין נשקפת לו סכנת הכחדה עולמית, אם כי הפגיעה בחופים עלולה לפגוע במין זה גם בארצות אחרות.

תנאי ראשוני לכל פעולת ממשק הוא לימוד ההבחנה בין מיני השרשר ולאחר זיהוי ודאי, מומלץ לערוך סקרים חדשים בכל האתרים שבהם ניתן הצמח בספרות בעבר (ראה לעיל תפוצה בארץ). מסקרים אלה ניתן יהיה לקבל תמונת מצב מהימנה על אתריו. מומלץ לפעול בדחיפות להכרזת שמורת שפך הנעמן, המקום החשוב בארץ שיש בו מלחת חוף ואשר הימצאו של המין בה כנראה ודאית.

בן שיח זוחל של מלחות רטובות בקרבת חוף הים ובמדבר – בית גידול שהולך ומצטמצם. יש קושי בהבחנה בינו לבין שרשר שיחני ועל כן אין ודאות במספר אתריו בארץ. ייתכן ששרד רק באתר אחד.