מַסְרֵק דְּרוֹמִי

Scandix australis L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Radiated Shepherd's Needle
שם ערבי
אברת אל-עג'וז
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני - אירו-סיבירי
אתר מרכזי לשימור
יער ירושלים
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.7
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי עדין, קרח או כמעט קרח, גובהו 7-25 ס"מ. הגבעול בחלקו העליון ובמיוחד עוקצי הסוככונים דקים מאד, כמעט חוטיים. העלים התחתונים מנוצים או מחולקים-מנוצים פעמיים לאונות סרגליות באורך 3-5 מ"מ. צורת העלה התחתון בקו חיצוני ביצנית-מוארכת, אורכו 4-6 ס"מ. העלים העליונים ביותר מחולקים לפחות אונות, האונות גדולות יותר באופן ניכר, אורכן 10-15 מ"מ. חפי הסוכך בעלי אונות אחדות סרגליות. בסוכך 1-3 סוככונים נישאים על קרנות באורך כ-30 מ"מ. עוקצי הסוככונים דקים ונשארים דקים גם בשלב הפרי (בניגוד למיני מסרק אחרים). בשלב הפרי הם מתארכים לכ-40 מ"מ. בכל סוככון 6-9 פרחים לבנים. הפרחים מלווים ב-5 חפיות רחבות אזמלניות, משוננות בקצה, בעלות שוליים קרומיים. לפרח חמישה עלי כותרת, עלי הכותרת החיצוניים גדולים במעט מהפנימיים, אורכם בארץ 3-4 מ"מ וצורתם ביצנית הפוכה. בספרות (Hedge and Lamond, 1972) מצוין כי הסוככונים העליונים לעיתים סטריליים, לא מצאנו זאת בצמחים בארץ. הפירות ישרים או חרמשיים במקצת, אורכם כ-35 מ"מ, הם קרחים או זיפניים במקצת. הפרי המרכזי חסר עוקץ. אורכה של הפרודה רבע עד שליש מכל הפרי; הפרודה הופכת לצרה בהדרגה וקשה להבדילה משאר הפרי. הפריחה בחודשי מארס – אפריל.

הצמח התגלה ב-1977 כחדש לארץ בהרי יהודה על ידי אבינועם דנין. הוא נמצא ביער ירושלים – במפנה המערבי של הר הרצל. מאז אותר בהרי יהודה בשתי אוכלוסית נוספות בדרום ירושלים – תלפיות דרום ומערבית לרמת רחל. יש חשש שהוא נעלם מדרום ירושלים עקב הבינוי המואץ באזור זה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בתות ושיחיות ים-תיכוניות, גדל בעיקר בחברת סירה קוצנית וקידה שעירה.

תואר מדרום צרפת, גדל ממרכז אירופה, עד אגן הים התיכון וחצי האי קרים במזרח (Hedge and Lamond, 1972).

מיני מסרק בארץ ובאגן הים התיכון הם מינים חד-שנתיים דומים למדי. אולם ניתן להגדירם בקלות יחסית. מסרק דרומי הוא צמח עדין בעל עוקצי סוככונים ארוכים (3-4 ס"מ). הצמח גדל בארץ בחברת שני מיני מסרק נפוצים מאד: מסרק שולמית, הוא צמח בעל קרנות סוכך קצרות יותר ועבות יותר, הגדל בבתי גידול אבניים-סלעיים. מסרק איברי (אביב) (=מסרק מזרחי) בעל פרחים גדולים יותר ותפרחות רחבות יותר, עלי הכותרת החיצוניים, לפחות חלקם, מחולקים לשני אונות עמוקות. מין זה אופייני לנופי צומח עשבוניים בחבל הים-תיכוני. מין נדיר נוסף שנאסף רק פעמיים בנחל קישון הוא מסרק גדול-פרח (Scandix grandiflora) אשר הוגדר לראשונה בפלורה כמסרק מגלני (Zohary, 1972). מאוחר הוא יותר הוא הוגדר על ידי א. דנין כמסרק גדול-פרח (Greuter and Raus, 1989). בפלורה של טורקיה הוא מתואר כתת-מין גדול-פרח של מסרק דרומי (Hedge and Lamond, 1972) הנבדל בעלי כותרת חיצוניים גדולים שאורכם מגיע ל-5-7 מ"מ. כאמור, בארץ טקסון זה נאסף רק פעמיים ומתויג כאן כצמח אקראי שלא ביסס אוכלוסיות בנות קיימא ולכן לא נכלל בחישוב המספר האדום של מסרק דרומי או כצמח אדום נוסף.

הצמח נדיר ביותר בישראל וייתכן שתפוצתו הצטמצמה לאתר אחד בלבד עקב החשש שאוכלוסיות ירושלים נפגעו בעקבות פיתוח עירוני. האתרים שנותרו אינם מצויים בשמורת טבע. אינן בסכנת הכחדה עולמית ואינו מופיע ברשימות של מינים אדומים.

לסקור ביסודיות באזור ירושלים בניסיון לאתר אוכלוסיות ולהגדיר אתרים נקודתיים להגנה.

צמח חד שנתי קטן נדיר מאד הגדל במספר אתרים זעום שאינם מוגנים. פריפריאלי ומצוי בישראל בשוליים הדרום מזרחיים של תפוצתו העולמית.

כהן, ע. ושמידע, א. 1998. מסרק דרומי רתם 28: 73-78. Hegde, I.C. and Lamond, J.M. 1972. Scandix in Flora of Turkey (ed. Ds, P.H. vol. 4. pp. 329-330. Greuter, W and Th. Raus, 1989. Med-Checklist Notulae, 15. Willdenowia 19. pp. 48.