מסרק ריסני

Scandix blepharicarpa O. Cohen

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
שם ערבי
אברת אל-עג'וז
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
רמת עלמה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.8
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי שרוע מעט בגובה (30-) 10-20 ס"מ. הגבעולים קרחים, רבים ומסתעפים מהבסיס. העלים מנוצים וגזורים לאונות נימיות מאוד שרוחבן 0.1-0.3 מ"מ. הסוככים בעלי (4-) 2-3 קרנות שאורכן 6-20 מ"מ. שתים מהקרנות נושאות סוככונים בעלי פרחים דו-מיניים היושבים נמוך בתוך נוף הצמח. קרנות אלה מתעבות בשלב הפירות. הקרן הנוספת מתפצלת פעם נוספת (או פעמיים) לסוככי משנה שהם תמיד בעלי שתי קרנות הנושאות סוככונים בעלי פרחים אבקניים או עקרים. חפי הסוככון אינם מופשלים כלפי מטה לאחר הפריחה. בכל סוככון יש 10-16 פרחים בעלי עוקצים קצרים שאורכם 1-2 מ"מ. חמשת עלי הכותרת לבנים; החיצוניים גדולים באופן ניכר (אורכם 3-4 מ"מ) מהפנימיים (שאורכם כ-1 מ"מ). העלי ארוך פי 4-5 מהכנית ואורכו 1.6-2 מ"מ. הפירות מצויים רק בסוככונים הנמוכים. כל סוככון נושא (9-) 4-6 פירות המתפשקים בעת ההבשלה בצורת כוכב. אורך הפרי (כולל המקור) 20-30 מ"מ. המקור ארוך פי 4 (-5) מהפרודה. הוא שטוח, נבדל לעין מהפרודה בברור וריסני מעט רק לאורך שוליו. אורך הפרודה 5-6 מ"מ, עוביה 2.5-3 מ"מ ורוחבה 1.5-2 מ"מ. הפרודה נפוחה בהבשלה – תכונה המבדילה מין זה משאר מיני המסרק בארץ. שני צידי הפרודה חלקים וצבעם חום. גב הפרודה שחור כהה ולאורכו שלושה קרינים חומים-ירקרקים נימיים הבולטים על רקע גב הפרודה השחור. רק החלק הגבי של הפרודה (השטח השחור והקרינים) מכוסה בפס של שיער מלבין, רך-ריסני. הפריחה -באפריל.

הצמח גדל בארץ בגליל העליון המזרחי ובדרום הגולן. בגליל העליון המזרחי הוא נמצא בשני אתרים ברמת עלמה. בגולן הדרומי נמצא באתר אחד בין אל על לרמת מגשימים. בסך הכל קיימים 3 שה אתרים מתועדים, אולם יש חשש ששרד רק באתר אחד עד שניים. בגליל העליון התגלה ב-1991 ע"י עופר כהן ותואר על ידו כחדש למדע (Cohen, 1992). המין נאסף בדרום הגולן באופן אקראי כמין לא מזוהה עוד בשנות ה-70, אך לאחר תיאור המין כחדש, התברר כי מדובר במסרק ריסני. ייתכן שבגולן קיימים אתרים נוספים בגלל השכיחות הרבה של סוג בית הגידול והדבר מחייב סקרים נוספים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

צומח עשבוני בקרקעות עמוקות כבדות בזלתיות המוצפות לפרקים בחורף ומתייבשות בקיץ.

מין אנדמי לישראל, הידוע רק מהגליל העליון המזרחי ומדרום הגולן. בשל בית גידולו המוצף לפרקים בחורף, יש לשער כי אולי יימצא בעתיד בדרום סוריה, במיוחד בחורן בואכה הר הדרוזים, אזור בו יש בתי גידול דומים.

על הסוג ועל מיני מסרק נוספים – ראה מסרק ארץ-ישראלי, מסרק דרומי ומסרק כוכבי. מסרק ריסני מיוחד בסוגו בפרודות הנפוחות שלו. במראה הכללי לפני חנטת הפרי הוא דומה מאד למסרק איברי (מ. מזרחי) הנפוץ יותר ואף יוצר מרבדי פריחה בכל מרחב התפוצה של מסרק ריסני. העובדה כי המין נמצא רק ב-1991 מרתקת ומרמזת כי ישנם עוד מינים חדשים אשר יזוהו רק לאחר סקרים מפורטים ומעקב פנולוגי לאורך כל עונת הצימוח.

  • היות והצמח מוכר רק מהתקופה האחרונה, קשה להעריך שינויים במספרי האתרים. יתרה מזאת, ייתכן שקיימים אתרים נוספים שבהם הצמח עדיין לא זוהה. בין היתר, ישנו קושי בזיהוי בגלל הדמיון למסרק איברי הנפוץ יותר (ההבדל ניתן לזיהוי רק בשלב הפרי).
  • הצמחים גדלים בבית גידול נדיר ומיוחד (בפרט בגליל העליון) – קרקע בזלת מוצפת לפרקים בחורף. האוכלוסיות גדלות בריכוזים צפופים, אך בתחום רחב באתר.
  • האתרים קרובים ליישובים חקלאיים נגישים מאד. רעיית בקר ופיתוח חקלאי מהווים איום.
  • האתרים בגליל העליון המזרחי אינם נמצאים בשמורת טבע, אך ייתכן שישנן אוכלוסיות בשמורת אירוס הביצות באחו נוב שלא אותרו עדיין.
  • אנדמי לישראל והסיכון המקומי הוא גם הסיכון העולמי.

לקיים סקר שדה בעונת הפריחה בניסיון לאתר את הצמח באתרים נוספים ברמות הבזלתיות במזרח בגליל העליון ובגולן. לערוך מעקב רב-שנתי אחר המין באתריו הידועים ולאסוף זרעים לצורך גידול הצמח בגנים בוטניים להפקת יבולי זרעים ויצירת מאגר. מומלץ לקבוע אתרי הגנה נקודתיים גם בשטחים שאינם שמורות טבע ולקיים באתרי הגידול ממשק רעייה מבוקר על מנת למזער פגיעה אפשרית עקב רעייה.

צמח חד שנתי נדיר מאד של קרקעות בזלת כבדות המוצפות לפרקים, במקומות סמוכים לשטחי עיבוד חקלאי. אנדמי לישראל. התגלה לראשונה והוגדר כמין חדש למדע רק ב-1991. דרושים סקרים נוספים על מנת להעריך את מצב הסיכון וכדי להציע פתרונות שימור וממשק.

Cohen, O. 1992. A New species of Scandix (Umbelliferae) from Israel. Israel Journal of Plant Sciences 52 (1): pp. 59-63.