מסרק ארץ-ישראלי

Scandix palaestina (Boiss.) Boiss.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
דורנית ארץ-ישראלית
שם נרדף
Cyclotaxis palaestina
שם אנגלי
Palestine Shepherd's Needle
שם ערבי
אברת אל-עג'וז
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
שדות צומת גולני
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
6 (10)
% אתרים בשמורות
10.5

צמח חד-שנתי, קרח או מקריח בגובה 10-35 ס"מ. הגבעול זקוף, מצולע במקצת, מסתעף בחלק העליון. העלים מנוצים פעמיים-שלוש לאונות נימיות שאורכן 3-10 מ"מ. צורת היקף העלה אזמלנית – מוארכת. סוככי הפריחה ערוכים בקצות הגבעולים, בני 5-12 (3-) סוככונים, חסרי חפים; קרנות הסוככונים עבות, פחות או יותר שוות, אורכן 2-3 ס"מ. בכל סוככון פרחים רבים המלווים בחפיות קטנות ריסניות. הפרחים בעלי 5 עלי כותרת לבנים מוארכים עד משולשים; עלי הכותרת החיצוניים של הפרחים החיצוניים בסוככון גדולים יותר ומקנים לסוככון מראה של פרח יחיד, למרות שהוא מורכב, כאמור, מפרחים רבים. מהפרח מתפתח פרי דו-זרעון דמוי מקל, מעורק, הזרע נמצא בחלק התחתון המעובה ואילו החלק העליון מוארך, דק, דמוי מקור. פירות הסוככון שונים זה מזה בצורתם: הפרי המרכזי יושב, עבה, ספוגי, בלתי נפתח, הופך לצר כלפי מעלה למקור שאורכו כאורך החלק התחתון בעל הזרעים. פירות הסוככון החיצוניים נישאים על עוקצים, דקים יותר, נפתחים לשני חלקים, אורכם 20-25 מ"מ, המקור בהם ארוך פעם וחצי מהחלק התחתון בעל הזרעים. הפריחה בחודשי מארס-אפריל.

הצמח נמצא כיום ב- 6 גלילות: הגליל התחתון, עמק יזרעאל, הגלבוע, השומרון, הגולן ועמק החולה. בגלילות אלה תועדו 18 אתרים אולם יש חשש שהוא שרד רק ב-15 מהם. חלק מהאתרים נרשם במספר אתרים חדשים וחשובים בצפון הארץ בסקר הצמחים הנדירים בשנות ה-90. בגליל התחתון הצמח גדל במקטע נחל צלמון – ארבל, בשדות צומת גולני, באזור עין דור, ובבקעת בית מטופה; בעמק יזרעאל בצומת התשבי, כפר ברוך וצומת הסרגל, אולם נכחד מאזור עיו חרוד, שם נאסף בשנות העשרים של מאה שעברה; בגלבוע נמצא ממֵרַב ועד למעלה גלבוע. בשומרון הוא נמצא לראשונה ב-2007 בעדי עד ליד שבות רחל ע"י י.אור, מ.רון, ש.ורד וע.פרידמן וב-2009 על ידי ידי עד. בגולן נמצא באתר יחיד בשמורת איריס הביצות ליד חיספין; בעמק החולה אותר בשדות איילת השחר אולם נעלם ממחניים. בעבר נרשם ונצפה ב-4 גלילות נוספות, שמהן נכחד ולא אותר עוד: בגליל העליון (הר מירון), בחוף הכרמל (עתלית), בשרון (חדרה) ובחוף פלשת (פתח תקווה, נחל שורק וינון). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שטחים עשבוניים לחים יחסית, בקרקעות כבדות בזלתיות או בקרקעות סחף. כיום גדל בעיקר כעשב מלווה של שטחי חקלאות מסורתית או בשדות בור.

אנדמי לישראל ולירדן (גלעד ועמון).

בסוג מסרק יש כ-20 מינים הנפוצים מאגן הים התיכון והאיים הקנריים במערב ועד למרכז אסיה ולהימלאיה במזרח (Erhart et al., 2008). מסרק ארץ-ישראלי ומסרק אשון משתייכים לסקציית Cyclotaxis בסוג מסרק המאופיינת בפירות שונים באותו הסוככון. בעבר אף תוארו מינים אלו כסוג נפרד בשם Cyclotaxis (דורנית), אולם כיום מקובל לשייכם לסוג מסרק (Zohary, 1972). בכל שאר מיני המסרק הארץ כל פירות הסוככון שווים פחות או יותר בצורתם.

  • במין זה ניכרת מגמה חזקה של הפחתה במספר הגלילות שבהן הוא נמצא בישראל, וכן ירידה במספר האתרים גם בתחומי אותן גלילות שבהן הוא שרד.
  • הצמח מופיע במספר משתנה של פרטים באתרים השונים – בחלק מהמקרים מדובר בפרטים בודדים עד עשרות ובחלק אחר מהמקרים נמנו מאות ואלפי פרטים בשטחים מצומצמים.
  • ההיעלמות המתמשכת של החקלאות המסורתית עלולה לגרום לירידה נוספת במספר האתרים. כמו כן האוכלוסיות הגדלות בשדות בור הסמוכים למקומות של פעילות אנושית צפויות להיפגע בעקבות כל שינוי בשימושי הקרקע.
  • כל האתרים אינם בתחומי שמורת טבע מוכרזת.
  • הסיכון המקומי הוא גם הסיכון העלמי שכן המין אנדמי.

מומלץ להגדיר שטחים של אדמות כבדות באחת הגלילות שיכלול שטחי בור ושטחי חקלאות מסורתית ולשמר בהם את הממשק המסורתי ללא חריש עמוק וריסוס. זאת בכדי לאפשר את המשך הקיום של המינים הייחודיים לבית גידול זה ובכללם מסרק ארץ -ישראלי. מקומותר ראויים הם שדות צוממת גולני בגליל התחתון וליד עדי עד בשומרון, שם גדלים מינים נדירים נוספים. יש לקיים מעקב נוכחות שנתי של המין בכל אתריו הידועים.

צמח חד-שנתי של אדמות כבדות בשטחי בור ושטחי חקלאות מסורתית. אנדמי לישראל ולירדן. מספר הגלילות ומספר האתרים הצטמצם עקב ההיעלמות המתמשכת של החקלאות המסורתית ועקב פיתוח בשטחי בור הסמוכים למקומות ישוב.

Erhardt, W., Goetz, E., Boedeker, N., and Seybold S., 2008. In: Zander Handwoerteebruch der Pflanennamen. Ulmer.