אַגְמוֹן שָׂרוּעַ

Scirpus supinus L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. בהשתתפות שיר ורד


שם אנגלי
Sharpscale Bulrush
שם ערבי
דיס זע'יר
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מישור-החוף
רב-אזורי: טרופי, ים-תיכוני ואירו-סיבירי
אתר מרכזי לשימור
בריכת-דוֹרה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.8
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (None)
נמוכה
% אתרים בשמורות
0

עשב חד-שנתי נמוך בגובה 1-20 ס"מ. העלים מוארכים, העלים התחתונים צורתם כנדנים. אורך שיבוליות הפרחים 3-5 מ"מ ובכל שיבולית 6-9 פרחים מוארכים בצבעי ירוק–חום. הפריחה – בקיץ.

נמצא בעבר בישראל מספר פעמים בשרון בבריכת-דורה בדרום נתניה החל משנת 1905. אותר שוב ב-1997 ולאחרונה (2006) נמצאו בבריכת דורה פרטים רבים. באזורים שמסביב לבריכה חלים בינוי ופיתוח נמרצים. על אף שהבנייה לא מגיעה ממש לשולי השלולית, היא פוגעת קשה בניקוז ובזרימה הלטרלית של מים ונוטריינטים בבית-הגידול. המין נמצא לא מכבר בשרון גם במאגרי שיקוע של נחלי מנשה ליד פרדס חנה, אך יתכן כי זו הופעה אקראית. בפלורה פלשתינה (על פי העשבייה) נתון המין גם מפלשת בניצנים (1929). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שולי בריכות ואגמים יציבים ועונתיים על קרקע חולית במישור החוף. המין גדל בבריכת-דורה ב"חגורת הצמחים הנדירים", הכוללת גם: אלטין עקום זרעים, שרוכנית החוף ואולדנית הכף. זוהי חגורה של שטח מוצף בחורף, שעומק המים בו 2 ס"מ או פחות, ובהמשך העונה יבשים פני הקרקע, אך נותרת כנראה לחות בעומק הקרקע.

מין רחב תפוצה באזורים טרופיים של העולם הישן וגם באזורים צפוניים.

הסוג אגמון מונה כ-200 מינים בתפוצה קוסמופוליטית, בעיקר בבתי-גידול לחים ומימיים. בישראל גדלים 6 מיני אגמון, מהם ארבעה הם צמחים רב-שנתיים גבוהים (40-120 ס"מ) ושניים הם מינים חד-שנתיים קטנטנים. מבין שני האחרונים, אגמון נטוי הוא מין חד-שנתי שכיח למדי הגדל בשולי מקווי-מים במישור החוף ובעמק עכו. מיוחד לאגמון הנטוי הוא שאורך חפה המעטפת התחתון (העלה המחודד העולה מעל התפרחת) אינו עולה על 1.4 ס"מ, בעוד זה של אגמון שרוע עולה באורכו על 2.5 ס"מ. בשני המינים ערוכות התפרחות "הצידה" יחסית לגבעול המרכזי. שני מיני האגמון הנ"ל דומים למיני סמר קטנים. הם שייכים לקבוצת מינים קצרי חיים של אגמון, טרופיים במוצאם, שיש להם תפוצה עולמית רחבה ביותר ויכולת אקולוגית להתנחל ולהתבסס בבתי-גידול לחים חדשים ורחוקים. הם מופצים כנראה בעזרת ציפורים.

  • בית-הגידול של אגמון החוף ייחודי מאוד – שלוליות בתוך סובב חולי. בית-גידול זה הולך ונכחד במישור החוף הן בגלל ירידת מפלס מי התהום והן בגלל פיתוח.
  • אוכלוסייה יחידה גדלה בבריכת-דורה בדרום נתניה. אוכלוסייה זו לא נצפתה בוודאות מאז 1997, אך קרוב לוודאי שהיא עדיין קיימת בשולי השלולית. הצמח נפוץ כנראה בקלות על ידי ציפורים. כך אפשר להסביר את הופעתו האקראית במאגרי מנשה ב-1996 ובניצנים ב-1929.
  • בארץ הוא נדיר מאוד, ויתכן שהופעתו אפיזודית. תפוצתו העולמית רחבה מאוד, וככל הנראה אינו שרוי בסכנת הכחדה עולמית.
  • הבינוי מסביב לבריכת-דורה מסכן את קיומם של צמחי מים רבים, ביניהם מהנדירים ביותר בצמחי ישראל: אלטין עקום זרעים, שרוכנית החוף, אולדנית הכף.

יש לנטר את משטר המים והמינרלים בבריכת-דורה ולחקור את הדמוגרפיה של אוכלוסיית האגמון השרוע בה. מומלץ להכריז על בריכת-דורה כשמורת טבע.

חד-שנתי נדיר מאוד בארץ. בעולם תפוצתו רחבה: זהו מין צפוני-טרופי, כנראה קוסמופוליטי. מין מתנחל טוב, אשר בא ונעלם. הכללתו של המין ברשימת הצמחים האדומים הייתה כרוכה בלבטים, שכן קיימת אפשרות שהופעתו בארץ היא אפיזודית. בגלל היציבות בהופעתו בבריכת-דורה אנו מניחים כי זהו אכן צמח מקומי, האופייני למקווי מים במישור החוף, ואשר שומה לנסות לשמרו ולמנוע הכחדתו. אופיינית לצמח הפצה ארוכת טווח ממקווה מים אחד למשנהו, תוך צמיחה מהירה והיעלמות של אוכלוסיות שלא הצליחו להתבסס. תכונות אלה תואמות את גודלו הזעיר, צמיחתו המהירה וצורת-החיים שלו החד-שנתית, שכמותה נדירה אצל מיני הסוג אגמון.