לוֹעָנִית גְדוֹלַת-עָלִים

Scrophularia macrophylla Boiss.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
לענית גדולת-עלים
שם אנגלי
Large-leaved Figwort
שם ערבי
זייתא
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מזרח ים-תיכוני – מערב איראנו טוראני
אתר מרכזי לשימור
שמורת תל-דן ונחל דן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (6)
% אתרים בשמורות
23.1

צמח עשבוני רב-שנתי בגובה 1-2 מ'. הצמח קרח למעט סעיפי התפרחת הנושאים שערות בלוטיות. הגבעול מרובע, נושא עלים נגדיים (רובם) ובקצהו תפרחות. העלים בעלי פטוטרת, שלמים, ביצניים – מוארכים, בעלי שוליים משוננים. בסיס הטרף בצורת לב או משולש. העלים התחתונים גדולים במיוחד, אורכם 10-20 ס"מ (מכאן שם הצמח). הפרחים ערוכים על עוקצים נגדיים או כמעט נגדיים, מסודרים לרוב בטור, בצד אחד של העוקץ.  לעיתים עוקץ הפרחים מסועף לשני סעיפים או יותר ואז התפרחת מקבלת צורה של מכבד. אונות הגביע בעלות שוליים קרומיים דקים. הפרח בעל כותרת מאוחה, דמוית כד, בצבע צהוב מלוכלך, קוטרו כ-4 מ"מ. בחלק העליון של לוע הכותרת יש סטמינוד (אבקן מנוון) בהיר שצורתו במין הזה חצי ירח. הפרי הוא הלקט עגול, זקוף ומאד מחודד בקצה. אורכו כ-5 מ"מ. הפריחה בחודשים מאי- ספטמבר.

הצמח גדל כיום בגלילות עמק החולה, בקעת כנרות והגולן. מגלילות אלה קיים תיעוד על 41 אתרים, אך יש חשש סביר כי חלק מאתרים אלו נעלם עקב ייבוש ופיתוח חקלאי, ולפי ההערכות הצמח נמצא כיום רק בכ-30 אתרים בארץ. בעמק החולה הוא מופיע במעיינות המערביים והמזרחיים, בשמורת החולה, בנחלים דן ושניר (חצבאני) ובנוחיילה. בגולן הצמח גדל במעיינות ובנחלים המערביים מאזור נחל סמך ועד לאזור עין נוטרה. כמו כן נצפה בגולן הצפוני בבניאס ואף ברום גבוה יותר בברכת רם. בבקעת כנרות הוא נרשם בכמה אתרים בחופי הכנרת הצפון-מזרחיים (מג'רסה – נחל דליות). על פי נתוני עשביית ירושלים הוא גדל בעבר ב-3 גלילות נוספות: בגליל העליון (נחל עמוד 1926 ונחל מירון 1925), בגליל התחתון (הר יבנאל, 1925 ומגדל, 1922) ואף בבקעה התחתונה (מעיין אלישע ביריחו, 1912). אולם לא נמצא מאז באתרים ובגלילות אלו. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גדות נחלים, שולי מעיינות, ביצות ואזורים ביצתיים בשולי נחלים.

ישראל, לבנון, סוריה וצפון עירק. זהות האיסופים מטורקיה בעייתית – חלקם הוגדר כ- S. umbrosa, מין בעל גבעול מכונף, וזהותם של איסופים אחרים מוטלת בספק.

על הסוג – ראה לוענית יריחו. לוענית גדולת-עלים משתייכת לקבוצה הגדולה בסוג לוענית המאופיינת בעלים גדולים ולא מנוצים-גזורים. קבוצה זו אופיינית לאזורים צפוניים ולחים יותר מארץ ישראל. גבולות התפוצה הצפוניים של המין בטורקיה אינם ברורים ויש צורך בעבודה סיסטמטית על מנת להבהיר האם מדובר במין של הלבנט כפי שאנו סוברים כיום, או במין רחב תפוצה יותר בעל צורות או זנים מקומיים, ומיהם המינים הקרובים אליו.

  • תחום תפוצתו של המין בארץ הצטמצם באופן ניכר והוא נמצא כיום רק בשלוש גלילות, בעוד שמשלוש גלילות נוספות הוא נכחד.
  • יש מגמה של ירידה במספר האתרים גם באותן גלילות שבהן הוא מצוי.
  • על פי רוב גדל כפרט בודד ואינו יוצר אוכלוסיות גדולות.
  • גורמי הדרדור במצב מקווי המים בישראל – התייבשות, זיהום והפרעה - הביאו להכחדת המין באתרים שהיו בראשית המאה ה-20 בגליל העליון, בגליל התחתון ובבקעה. גורמים אלה מהווים איום גם באתרים הקיימים כיום.
  • הצמח מוגן בכמה שמורות טבע של נחלים ומעיינות בעמק החולה: שמורת תל דן, שמורת נחל שניר, שמורת חורשת טל, שמורת עין תאו ושמורת החולה.
  • המידע על מין זה מארצות אחרות מצומצם. ככל הידוע המין אינו נכלל בספרים אדומים.

ניטור הפרטים והאוכלוסיות בשמורות ושמירה על איכות מים גבוהה בשמורות אלה. מומלץ לנסות השבה לטבע במקווי מים ובנחלים שבהם איכות המים טובה.

צמח עשבוני רב-שנתי של מקווי מים נקיים בצפון הארץ. ניכרת ירידה מתמשכת במספר הגלילות ובמספר האתרים בארץ. גורם האיום העיקרי הוא הרגישות הגבוהה של בית הגידול המימי להתייבשות, זיהום והפרעות אחרות. מוגן בכמה שמורות טבע בעמק החולה. אין מידע על מצב השימור וההגנה בארצות אחרות.