ציפורנית שָׁרוֹנִית

Silene papillosa Boiss.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
בתרונות חמרה מצפון-מזרח לרמת הכובש
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
6.8
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי המגיע לגובה 40 ס"מ, שעיר בחלקו התחתון וכמעט קרח בחלקו העליון. העלים נגדיים, מוארכים-אזמלניים, אורכם 2-3 ס"מ ורוחבם 0.6-1 ס"מ. הפרחים ערוכים בתפרחת דו-בדית, נישאים על עוקץ קצר והם קצרים מהחפים שמחיקיהם הם יוצאים. הגביע גלילי ואורכו 1.2-1.5 ס"מ, קעור מעט באמצעו ומעורק בעורקים ירוקים-ארגמניים בולטים למדי. על העורקים יש שערות ריסניות. שיני הגביע דמויות מרצע או שיפוד. הכותרת ורודה והאוגן (הטרף) דמוי ביצה הפוכה ושסוע בקצהו ל-2 אונות. הפרי הלקט דמוי ביצה באורך 1 ס"מ שאורכו כפליים מאורך עוקץ הפרי (גינופור בפרח, קרפופור בפרי). הזרעים קטנים, גודלם כ-1 מ"מ. הפריחה במרס – אפריל.

הצמח גדל במישור החוף בשתי גלילות בלבד: שרון ופלשת. כיום הוא ישנו בגלילות אלה בוודאות בשלושה אתרים, אך ייתכן שסך כל האתרים בארץ הוא ארבעה. האתר העיקרי בשרון הוא בבתרונות חמרה ממזרח לרמת הכובש, שם נצפה פעמים אחדות בין השנים 1983-2006. אתר נוסף בשרון הוא יער נתניה (חורשת הסרג'נטים), שם נצפה פרט יחיד ב-2006 ע"י נעה משה, איתי נחשון ועמית מנדלסון. נכחד מאתר נוסף בשרון, הרצליה, ממנו נאסף ב-1928 ע"י אייג, זהרי ופינברון. בפלשת נאסף לראשונה ברוחמה ב-1970 ע"י רוחמה ברלינר ואבי שמידע ונמצא שוב ב-2009 ע"י עוז גולן. גדל גם ברצועת עזה בקרבת נחל הבשור (Abu Auda et al., 2009). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בישראל – בתרונות חמרה, שדות חמרה וחמרה חולית וכורכר במישור החוף. לפי הפלורה של פוסט הצמח גדל בארצות תפוצתו בנוסף לחולות חופיים גם בהרים, אך אין הדבר כך בישראל. בטורקיה הוא מצוי בחורש פתוח של אלון העפצים (המין הויקרי לאלון מצוי) (Deniz & Dusen, 2004).

תפוצת המין בעולם צרה יחסית והוא אנדמי לטורקיה הים-תיכונית, סוריה, לבנון וישראל, וישנם גם נתונים על הימצאותו באיי הים האגאי ובקפריסין.

על הסוג - ראה ציפורנית זעירה. ציפורנית שרונית שייכת בתוך הסוג ציפורנית לסקציה Lasiocalycinae המאופיינת בצמחים חד-שנתיים שמסתעפים דיכוטומית, בעלי גביע פורה המשונץ בחלקו העליון לפני פתחו ובעיקר בעורקי גביע בעלי שערות ריסניות שבסיסן דמוי פטמה. מסקציה זו מוכרים בארץ רק שלושה מינים: צ. שרונית, צ. עבת-עוקץ וצ. תל-אביבית. מין קרוב מאד שהתגלה באתר יחיד ממערב לאנטליה בטורקיה כמין חדש למדע הוא Silene sumbuliana. מין זה גדל ברום של 1,800-1,850 מ' ביער של ארז הלבנון. על אף הקרבה והדמיון לצ.שרונית, מין זה שונה ממנו בכמה סימנים מורפולוגיים, בין היתר בעלי הכותרת שכמעט אינם שסועים ל-2 אונות ובמועד הפריחה המאוחר יותר (Deniz and Dozen, 2004).

  • הצמח גדל כיום באותן שתי גלילות שבהן גדל בעבר, במספר זעום של אתרים. עם זאת נעלם מאחד האתרים (הרצליה).
  • באתרים שבהם הצמח גדל, מופיעים לרוב פרטים בודדים ולא יותר מכמה עשרות.
  • הסיכון לקיומן של האוכלוסיות נובע מהמימדים הקטנים של האוכלוסייה, העלולים לגרום לקשיים בהפרייה וביצירת זרעים ולהכחדה מקומית עקב תנודות סביבתיות אקראיות. האתר העיקרי ברמת הכובש נמצא בלב שטחי עיבוד חקלאי ועלול להיפגע מהפעילות הנעשית בו.
  • האתרים בשרון אינם מוגנים בשמורת טבע. שמורת בתרונות רוחמה היא שמורה מוצעת.
  • חסר מידע על מצב הסיכון בארצות התפוצה האחרות.

מומלץ לתחום את השטח הפתוח הקטן שאינו מעובד ממזרח לרמת הכובש, למנוע את עיבודו ולנטר שם את האוכלוסייה במעקב רב-שנתי. כמו כן, כדאי לקיים זריעת תיגבור ביער נתניה ממקור מקומי (אם ניתן) או לייבא זרעים מרמת הכובש, ולדאוג שתחזוקת היער כאתר נופש ופיקניק תותיר לצמח מרחב קיום. מומלץ גם לרבות בגני מקלט לצורך השבה במקרי הכחדה.

צמח חד-שנתי של קרקעות חמרה וכורכר במישור החוף. אנדמי לארצות הלבנט ונדיר מאד בישראל ואוכלוסיותיו קטנות. נתון בסכנת הכחדה בגלל נדירותו, גודל האוכלוסיות ורגישות בתי הגידול לפגיעה.

Deniz,I.G., and Dusen, O.D. 2004. Silene sumbuliana (Caryophyllaceae) – a new species from SW Anatolia, Turkey. Ann bot. Fennici 41: 293-296. Abou Auda M. M., Deeb N. Y. and EL Sahhar 2009. K. F. The Flora and Plant Life Forms Of Wadi Gaza Area, Middle Governorate, Palestine. 4th Conference on Recent Technologies in Agriculture, 201-213.