ציפורנית מְצוּיֶּצֶת

Silene physalodes Boiss.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
נחל שיאון תחתון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.7
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
0

צמח עשבוני רב-שנתי בעל שעירות עדינה שגובהו 20-40 ס"מ. הגבעול המרכזי עבה, חלול, זקוף, נושא עלים, מסתעף בחלקו העליון לענפים פורחים. העלים גדולים, ביצניים, אורכם עד 12 ס"מ; העלים התחתונים בעלי פטוטרת ברורה והם כמעט דמויי לב בבסיס; העלים העליונים קטועים בבסיס ומחודדים. התפרחת מסתעפת בצורה דו-בדית. חפי הפרחים דמויי עלים, כמעט לבובים-מחודדים עד מוארכים-סרגליים. עוקצי הפרחים קצרים ומתארכים מאוד עם התקדמות הפריחה וחנטת הפרי. גביע הפרח דמוי חבית עבה, אורכו כ-2 ס"מ, הוא נפוח ומתנפח עוד עם הזמן, צבעו ירוק, שעיר-קטיפני, בעל עורקים מרושתים; בשלב הפרי הגביע הופך לקרומי, מקופל, עם שיניים משולשות רחבות וריסניות. 5 עלי הכותרת קטנים, לבנים, בעלי ציפורן צרה החבויה בגביע ואוגן הבולט החוצה וגזור לארבע עד שש אונות דקות; הכותרת לעיתים קרובות מופשלת אחורה מעל הגביע; קשקשי הכותרת הנמצאים במרכז הפרח גזורים גם הם לאונות דקות רבות. הפרי הוא הלקט ביצני החבוי בגביע הנפוח. הוא ארוך מעט מנושא הפרי הנמצא גם הוא בתוך הגביע. הזרעים גדולים יחסית למיני ציפורנית אחרים, אורכם כ-2-3 מ"מ והם מגובששים ובעלי גב קמור. הפריחה באפריל-מאי.

הצמח נמצא בשני אתרים בחרמון - בנחל שיאון עליון (שמידע, 1982); ובנחל ערער מתחת להר כחל (י. לב-ארי, 1985). בפלורה פלשתינה המין מוזכר גם מהגליל העליון ועמק החולה, אולם לא נמצא כל אישור לכך בעשבייה ובספרות נוספת. האזכור לנוכחותו בגלילות אלה נובע כנראה מהכללת שטח החרמון הנמוך באזור האצבע של צפון הגליל. האתרים בחרמון מצויים מעט מעבר לגלילת החרמון הנמוך, ונכלל כאן בגלל נדירותו הרבה והיותו אנדמי. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שולי חורש אלון מצוי ואלון תולע ברום 1,200-1,300 מ'.

אנדמי לחרמון הנמוך.

ציפורנית מצויצת משתייכת לסקציית Inflatae בסוג ציפורנית. בארץ יש רק עוד מין אחד בסקציה זו - ציפורנית נפוחה. זהו צמח דומה, הנפוץ בחבל הים תיכוני ומאופיין בעלי כותרת המחולקים כל אחד רק לשתי אונות מעוגלות.

הצמח ידוע רק משני אתרים הסמוכים לחרמון הנמוך ואין מידע ברור אם היו בעבר גם אתרים נוספים בארץ. האתר שבו הצמח גדל, מצוי בתחומי שמורת חרמון. תפוצתו העולמית מוגבלת לישראל ולבנון (ואולי גם לסוריה וירדן). חסר מידע בדוק על מספר אתריו בארצות הסמוכות, אך ייתכן שהסיכון המקומי הוא גם הסיכון העולמי.

היות שהצמח אינו מוכר במידה מספקת ונאסף פעמים ספורות, רצוי לסקור את החרמון לאיתור אוכלוסיות נוספות.

צמח חד-שנתי של מרגלות החרמון הגדל שם רק בשני אתרים. ככל הנראה אנדמי לישראל ולבנון. בגלל נדירותו הרבה והיותו אנדמי, נכלל בין המינים האדומים של ישראל על אף שאתריו חורגים מעט מהגבולות של גלילות ארץ ישראל.