צִיפּוֹרְנִית זְעִירָה

Silene sedoides Poir.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
חוף אכזיב
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (4)
% אתרים בשמורות
33.3

צמח חד שנתי זקוף וזעיר שגבהו 5-9 ס"מ. כל הצמח מכוסה שערות בלוטיות רבות והוא דביק למגע. העלים נגדיים, אורכם כסנטימטר והם דמויי ביצה מוארכת. אורך הגביע 5-7 מ"מ, הוא דביק מאוד וצורתו דמוית גביע נפוחה במקצת. הכותרת ורודה-אדומה, בולטת כ-2 מ"מ מצינור הגביע. עלה הכותרת מעט מפורץ בקצהו ולעיתים ניכרות בו 2 אונות. מבסיס אוגן הכותרת מתרוממים קשקשי עטרה משוננים. הפרי הלקט מוארך אורכו כאורך הגביע והוא ארוך פי 4 מעוקץ השחלה (גינופור). הזרעים זעירים (פחות מ-1 מ"מ) מקומטים ומחורצים. ולעתים שלד הצמח היבש נשאר במשך כל השנה ולכן אפשר להגדיר את הצמח בנקל על פי גודלו הזעיר ודביקותו. הפריחה בסוף מרס ותחילת אפריל.

הצמח נתון מחגורת הרסס בחוף הים מגלילות עמק עכו, חוף הכרמל והשרון. בסך הכל נמצאו בוודאות ב-18 אתרים בארץ, אך משוער שקיימים 20 אתרים. בעמק עכו (חוף הגליל) הוא הולך ונעשה שכיח ככל שמצפינים עד לראש הנקרה. נפוץ במיוחד במקטע אכזיב – ראש-הנקרה, ובגלילה זו נרשם גם בחצרות יסף ובחוף מזרעה. לעומת זאת, מדרום לחיפה הצמח נדיר: בחוף הכרמל נמצא עד כה רק בעתלית ובחוף דור-הבונים; בשרון הוא נמצא בתל תנינים ובקיסריה. בפלשת נאסף פעם אחת ב-1958 בבת-ים, אולם לא אותר שם שוב. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גדל אך ורק בחגורת הרסס במרחק 1-20 מטר מקו המים על סלעי כורכר קשה, בסדקים ובגומות. זהו אחד הצמחים המיוחדים המהווים אינדיקטור לבית-הגידול המיוחד של חוף ים-תיכון סלעי המושפע ישירות ממפץ הגלים.

הצמח גדל בחגורת הרסס בעיקר בחופי הארצות שמסביב לים התיכון כולל לוב וארצות המגרב. נמצא בחופי ספרד, צרפת, איטליה, קרואטיה, אלבניה, יוון, טורקיה, סוריה, לבנון, ישראל וכן באלג'יריה ובתוניסיה. באיי הים התיכון נמצא באיים הבליאריים, סרדיניה, סיציליה, מלטה, איי הים האגאי, כרתים וקפריסין. תצפית בודדת מאירופה נמסרה גם מאנגליה.

הסוג ציפורנית הוא הגדול ביותר במשפחת הציפורניים ומונה כ-700 (לפי אחדים 500) מינים, הנפוצים בעיקר בחצי הכדור הצפוני, עם מרכז תפוצה חשוב באזור הים התיכון והמזרח התיכון. בישראל גדלים 44 מינים וזהו אחד מהסוגים רבי המינים בישראל. המינים הקרובים לציפורנית זעירה בישראל הם ציפורנית מצרית, ציפורנית שחומה וציפורנית אדמומית. מינים אלה, בניגוד לציפורנית זעירה הגדלה בחגורת הרסס וממדיה קטנים, מגיעים לגובה 50 ס"מ ופרחיהם גדולים יותר, והם גדלים בבתי גידול המושפעים מהאדם. מביניהם בולטת מאד בפרחיה הוורודים ציפורנית מצרית, האופיינית לשולי שדות, כרמים ומטעים.

  • תפוצת המין בארץ מוגבלת לחגורת הרסס בשלוש גלילות בלבד, כאשר בעבר הצמח נצפה בגלילה רביעית שממנה נכחד. מספר האתרים יציב והם מצויים במקטעים רציפים, במיוחד במקטע אכזיב-ראש הנקרה וחוף דור-הבונים.
  • באתרי גידולו של הצמח מצויים כתמים המונים מאות ואלפי פרטים. השפע הרב ביותר נמצא במקטע אכזיב- ראש-הנקרה. עם זאת, מדובר ברצועת שטח צרה ביותר.
  • בית הגידול החופי מצוי בישראל בסכנה חמורה עקב לחצי פיתוח והצטופפות נופשים ומתרחצים. אלה מהווים את גורם הסיכון העיקרי למין זה.
  • הצמח מוגן בתחומי שמורות הטבע הבאות: שמורת חוף ראש-הנקרה בין הגן הלאומי אכזיב לראש-הנקרה ובשמורת חוף דור- הבונים.
  • הצמח מצוי בכל חופי הים התיכון ואינו מופיע ברשימות של מינים אדומים בארצות אירופה הים-תיכוניות. אין מידע מארצות צפון אפריקה על מצב הסיכון והשימור.

חשוב להשאיר אזור במצב טבעי בלתי מופרע, בעיקר על סלעי החוף, בשמורות הטבע של חוף אכזיב – ראש-הנקרה, וחוף דור–הבונים, ולמנוע בהן כל פעולות של פיתוח תיירותי.

צמח חד שנתי קטן ונדיר של כורכר בחגורת רסס הים הגדל ברצועה צרה ביותר ליד קו החוף בגלילות עמק עכו (חוף הגליל), חוף הכרמל והשרון. בית גידולו מצוי באזור רגיש לפיתוח ונתון ללחץ כבד של נופשים.