אֶשְׁבָּל נָאֶה

Stachys spectabilis Choisy ex DC. (1823)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Splendid Woundwort
שם ערבי
גרטום חילו
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
מעיינות נוחיילה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.7
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
גבוהה
% אתרים בשמורות
50.0

עשבוני רב-שנתי זקוף שגובהו 60-150 ס"מ. הגבעול המרכזי מרובע בחתך, והוא מתפצל קרוב לבסיסו לענפים זקופים וישרים. כל הצמח מכוסה כסות שערות מלבינות המקנות לו מראה דמוי לבד. עלי הבסיס גדולים מאוד (עד 10 ס"מ), מוארכים, נישאים על פטוטרת ברורה (2-3 ס"מ); ראשם מחודד ובסיסם לבוב. שפת העלה כמעט תמימה, חרוקה באופן זעיר. התפרחת בנויה דורי פרחים רחוקים מאוד זה מזה בבסיס התפרחת. בכל דור פרחים מרובים וצפופים. העלים המלווים את התפרחת (בחלק התחתון שלה) ארוכים בהרבה מהפרחים. את הפרחים מלווות חפיות סרגליות זעירות. הגביע פעמוני, עם שעירות דלה ורכה, שיניו שוות והן מתפשקות ונעשות אשונות בהבשלה; אורכו (8) 10 מ"מ. הפרח גדול וורוד, אורך צינור הפרח כאורך הגביע, יחד עם אוגן הכותרת אורכו 14-17 מ"מ.

גדל בארץ רק בעמק דן, החלק הצפוני של עמק החוּלה. האוכלוסייה הגדולה והקבועה גדלה באזור שבין עינות נוחיילה לבין תל-דן. כמו כן נמצאו פרטים בדפנה, ובגדות החצבאני. הצמח נמצא בשנת 1940 בכפר גלעדי (מכאן הנתון בפלורה – "גדל בגליל העליון") ובשנת 1967 בבוטמיה בגולן. בסקר מקווי המים אשר נערך בשנת 1974 ברשות שמורות הטבע הושם דגש מיוחד על מין זה והוא נמצא גדל בישראל רק בעמק דן. בשנת 2000 ובשנת 2003 נערכו סיורים בוטניים בעינות נוחיילה והאשבל הנאה לא נמצא. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גדות נחלים ותעלות שזורמים בהם מים זכים, במקום שטוף שמש. גדל לרוב בגבול שבין אחו דגניים לבין עומד של פטל.

תפוצתו מצומצמת לצפון המזרח התיכון - צפון טורקיה ומזרחה, הרי האמנוס בדרום טורקיה, צפון-מערב איראן ומרכזה, וקווקז. המין אינו מופיע בלבנון ובסוריה.

אשבל נאה שייך לקבוצה מרכזית של אשבלים עשבוניים רב-שנתיים הגדלים חלקם בבתי-גידול מימיים וחלקם במדרונות חרבים ובסלעים (דוגמת אשבל הארזים, אשבל הביצה, אשבל ארך-שיבולת, אשבל הלבנון, אשבל מופסק). הכומר מוטֶרד, אשר התמחה בפלורה של סוריה ולבנון וסייר רבות באזור הבניאס (לפני 1967), מציין מין אשבל מהבניאס שלא הצליח להגדיר אותו. פרופ' פינברון, אשר הגדירה את המין ראשונה לישראל, מבדילה אותו בברור מאשבל ארך-שיבולת (על פי אורך הגביע), אולם בפלורה הטורקית מודגש כי שני המינים קרובים, ונבדלים רק במספר הפרחים בדוּר. ייתכן שאשבל ארך-שיבולת קרוב יותר לאשבל הביצה וכלל לא לאשבל נאה, והתעלומה הטקסונומית מסתבכת. חסרון המין אשבל נאה בסוריה ובלבנון מעלה ספק לגבי נכונות השם המדעי, אולם אין ספק שזהו טקסון עצמאי ונפרד מיתר מיני האשבל בישראל, וכי הוא עומד בפני סכנת כלייה (או שנכחד כבר).

יתכן שאשבל נאה נכחד מהארץ. באזור גידולו היחיד בעמק החוּלה לא נערך סקר צמחים יסודי, וסקר הצמחים הנדירים של רשות שמורות הטבע ומרכז רותם לא הגיע לגלילה זו. על כן אין לנו ידיעות בטוחות אם אכן נכחד המין מעמק החוּלה, מנחלי הגולן ומישראל כולה.

מומלץ לערוך סקר יסודי ולנסות לאתר מחדש את האשבל הנאה. שלא כבצמחים אדומים אחרים, שם אפשר לקחת אוכלוסיות מאתרים אחרים בישראל או בארצות שכנות, האשבל הנאה אינו גדל בסוריה ולבנון, ולכן חשוב לחזור ולאתרו. כאשר יאותרו אוכלוסיות, מומלץ לאכלסו בשטח מואר עם מים זורמים בשמורה - תל דן, נחל שניר או עינות נוחיילה.

מין רב-שנתי עשבוני של שולי נחלים ותעלות מים זכים, הגדל בישראל רק בעמק דן בצפונו של עמק החוּלה, וייתכן שנכחד לאחרונה. עמק דן מהווה "לוקוס טרמינוס" דרומי של תפוצת המין. בחמישים השנים האחרונות חל צמצום דרסטי במקווי המים בארץ בכלל, ובמקווי המים הטבעיים בעמק החוּלה בפרט. הצמח, שגדל לפנים במעיינות הדן והנוחיילה, נעלם וייתכן שנכחד.