צִינוֹרִית גְלִילָנִית

Syringodium isoetifolium (Asch.) Dandy

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
צינורית גלילית, צ. מרצענית
שם אנגלי
Tube Sea-grass
שם ערבי
חמאול אל בח'ר
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
חוף אשדוד
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (0)
% אתרים בשמורות
0

צמח ים טבול בעל קנה שורש זוחל שקוטרו כ-3 מ"מ, הבנוי מפרקים שאורכם 1.5-3.5 ס"מ. מכל מפרק יוצאים 1-3 שורשים דקים וגבעול זקוף שאורכו 1-7 ס"מ הנושא 2-3 עלים עטופים בבסיסם בנדן שאורכו 1.5-4 ס"מ, הנוטה להאדים. טרף העלה גלילי, אורכו 7-30 ס"מ וקוטרו 1-2 מ"מ. התפרחת היא אשכול מסועף שגודלו מגיע ל-10 ס"מ, מלווה בחפה נדני שארכו 7 מ"מ. הצמח חד-ביתי והפרחים חד-מיניים: הפרח הזכרי שנישא על עוקץ שאורכו 7 מ"מ, מכיל שני אבקנים, אורך המאבק 4 מ"מ; הפרח הנקבי יושב ובעל שני עלי שחלה אליפסואידים שגודלם 3-4 מ"מ, עמוד עלי קצר (2 מ"מ) וצלקות שאורכן 4-8 מ"מ. הפרי דמוי ביצה באורך 3.5-4 מ"מ ורוחב 1.7-2 מ"מ, מסתיים במקור קטן. הפריחה אינה שכיחה ומתרחשת בתוך מי הים, מאפריל עד ספטמבר.

הצמח נמצא ב-2009 באתר יחיד במי הים מול חופי פלשת, צפונית לאשדוד. עיקר תפוצתו בקרבת חופי ישראל היא במפרץ אילת, אך לא בתחום המים של מדינת ישראל. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ימים ואוקיינוסים, מגובה פני המים עד לעומק של מטרים אחדים, בקרקעית בוצית. במפרץ אילת אינו גדל באזור הגיאות והשפל.

בתוך הים בחופי מפרץ אילת (נדיר), ים סוף, חופי מזרח אפריקה והחופים האסיאתיים של האוקיינוס ההודי, מדגסקר ובקרבת חופי מערב האוקיינוס השקט.

בסוג צינורית יש שני מינים בלבד הגדלים באוקיינוסים טרופיים. צ. גלילנית אופיינית לאוקיאנוס ההודי והשקט והמין השני לים הקריבי. ייתכן שצ. גלילנית הגיעה למזרח הים התיכון מהימים הטרופיים בהגירה לספסיאנית, דרך תעלת סואץ. משפחת הגליתיים (Cymodoceaceae) כוללת בנוסף לצינורית גם את הסוגים גלית (Cymodocea), בת-גלית (Thalassodendron) וימית (Halodule), כולם עשבי ים טבולים הגדלים בימים טרופיים, כולל ים סוף ומפרץ אילת. בחופי ישראל של הים התיכון גדלה גלית מעוגלת (C. rotunda).

הצמח גדל באתר יחיד בחופי הים התיכון ואוכלוסייתו יציבה בשנים האחרונות. הצמח רחב תפוצה בימים טרופיים ואינו בסכנת הכחדה עולמית.

כל חלקי הצמח משמשים מאכל לדגים.

יש לקיים מעקב רציף אחר האוכלוסייה הגדלה בים מול חופי אשדוד. כדאי לבדוק אם קיים קשר לזיהום הים או למים החמים הנפלטים מתחנת הכוח.

עשב ים נדיר מאד שנמצא רק בשנים האחרונות באתר יחיד בים מול חוף אשדוד.

ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1979. צמחי מים בישראל. הוצאת רשות שמורות הטבע Lipkin, Y., Beer, S. and Zakay, D. 2003. The seagrasses of the eastern Mediterranean and the Red Sea. In: E. Green and F.T Short (eds.). World Atlas of Seagrasses. University of California Press, pp. 75-83.