טִיסְדֵּלְיָה שְׁסוּעָה

Teesdalia coronopifolia (Berg.) Thell. (1912)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני (אירו-סיבירי)
אתר מרכזי לשימור
הר קטע למרגלות החרמון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
גבוהה
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי עדין שגובהו 10-15 ס"מ, עם שושנת עלים מחולקים שקוטרה 4-5 ס"מ. מבסיס הצמח עולים מספר גבעולים זקופים חסרי עלים, הנושאים בראשם תפרחות לבנות-פרחים הדומות לתפרחות של חופניים מצויים או ילקוט הרועים – ראש התפרחת הוא הפורח, ובאזור הבשלת הפירות מתארך הגבעול. לפרח עלי כותרת זעירים, 1-1.5 מ"מ, ורק ארבעה אבקנים – תופעה יוצאת דופן במשפחת המצליבים (שבה לפרח 6 אבקנים). הפרי תרמילון, בכל מגורה שני זרעים בלבד. הוא פחוס מגבו ונפתח בשתי קשוות. אורכו (3-4 מ"מ) לא עולה על פעמיים רוחבו. קשוות הפרי מכופלות ודומות לסירה. הטיסדליה השסועה דומה מאוד בהופעתה לחופניים מצויים: בגובה, בפרחים הלבנים הזעירים הערוכים בתפרחת אמירית דמוית סוכך, ובהיותם פורחי חורף. אך בניגוד לחופניים, שפריים קעור עם שוליים קרומיים דקים, פרי הטיסדליה חסר שוליים קרומיים ומעוגל בשפתו. השם המדעי של הצמח ניתן לזכרו של הבוטנאי האנגלי טיסדייל בן המאה ה-18. שם המין בלטינית ובעברית מציין את צורת העלים. פורח במרס ובתחילת אפריל.

גדל בארץ רק בשני אתרים בצפון הגולן ולמרגלות החרמון: ביער אודם אשר בצפון הגולן ליד תל קצעה, ובהר קטע ליד נמרוד למרגלות החרמון. קיימת תצפית בודדת מנחל ערער בחרמון מרום 1,400 מטר. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

חורש וקרחות עשבוניות על קרקע בזלתית במעונות מוצלים בצפון הגולן; על אבן-חול בשטחי בוּר לחים שטופי שמש בהר קטע (נמרוד) למרגלות החרמון. שני האתרים ברום 1000-1100 מטר בתחום משקעים של 900-1,100 מ"מ גשם לשנה.

המין רחב-תפוצה בכל אגן הים התיכון ומרכז אירופה: גדל בכל ארצות המגרב, ארצות צפון הים התיכון, ומזרחה לבלקן, איי הים האגאי, קפריסין ומערב טורקיה. מעניין כי המין נעדר מדרום טורקיה, סוריה וצפון לבנון (ספק אם הקיטוע הוא אכן אמיתי, אפשר שהוא תוצאה של "נחבאות" המין). בלבנט מופיע המין פרט לצפון הגולן רק בדרום לבנון מביירות ועד מרג'-עיון. הטיסדליה מצוינת כמהגר בצפון-אמריקה. גם את תפוצתה במרכז אירופה מקובל לפרש כפלישה מימי הביניים בעקבות בירוא היער והתפשטות החקלאות.

הסוג בן שני מינים חד-שנתיים בלבד, הנפוצים באירופה ובאגן הים התיכון. הסוג קרוב לסוגים חופניים, ילקוט, דו-כנף וחופניים. בכולם הפרי פחוס מגבו וקו התפר של הקשוות נמצא באמצעו; אך בטיסדליה ראש הפרי חסר עמוד-עלי ובסיס הפרי (לא רק ראשו) מפורץ.

  • שני אתרים ידועים מצפון הגולן ומרגלות החרמון. אחד (הר קטע) נמצא ב-1968 ומאז נבדק אקראית והאוכלוסייה יציבה; השני (הר אודם) נמצא בשנת 1987 ומאז נמצא במקום מספר פעמים. אין נתונים על גודל האוכלוסיות.
  • יער אודם כלול בשמורת טבע ואילו הר קטע נמצא רק פורמלית בשמורת החרמון, ולמעשה מתבצעות במקום עבודות עפר והרס.

הטיסדליה נמנית עם קבוצת האביבית שבמצליבים. זוהי קבוצה אקולוגית של צמחים זעירים הפורחים באמצעו של החורף. במעונות נמוכים כמו הכרמל והשפלה פורחים צמחים אלה כבר בינואר, אך במעונות גבוהים כמו צפון הגולן הם פורחים בפברואר–מרס. נמנים עם קבוצה זו – חופניים מצויים, אליסון מצוי, אביבית קטנה ותריסנית מלולה. הפרח של רוב מיני הקבוצה צבעו לבן (או צהוב חיוור), והצמח מהיר-צמיחה בטמפרטורות נמוכות (תכונה של משפחת המצליבים) ופורח כבר בהגיעו לגובה של 5-15 ס"מ. רובם סבילים להאבקה עצמית, תכונה הנחשבת כהתאמה לסופות גשם שכיחות ולמיעוט מאביקים. גם ההפחתה משישה אבקנים לארבעה בטיסדליה שסועה היא אינדיקציה להאבקה עצמית. בעונה זו קמת הצמחייה עדיין נמוכה, והם יכולים לנצל זאת ולפרוח בגובה נמוך.

לערוך סקר-שדה ולחפש בו אתרים של הטיסדליה בצפון הגולן ולאמוד את גודל האוכלוסיות. לבחון את תנאי גידולה בסובב של צפון הגולן באתר מרכזי, שהצמחים ינוטרו בו וייבדק בנק הזרעים.

צמח חד-שנתי זעיר, הגדל בארץ רק בשני אתרים בצפון הגולן. זהו מין ים-תיכוני צפוני, המגיע בגולן לקצה תחום תפוצתו העולמי. שני האתרים בישראל נתונים בתנאי סובב שונים, ומומלץ לחקור מהו בית-גידולו המועדף באזורנו.

כהן ע. ושמידע, א. 1989. טיסדליה שסועה. טבע וארץ ל"א: 6.