טֶפְרוֹסְיָה נוּבִּית

Tephrosia nubica (Boiss.) Baker (1871)T.arabica

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
T. arabica
שם אנגלי
Nubian Hoary-Pea
שם ערבי
חנית, אמייה, דאן אל-פאר
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
סודני
אתר מרכזי לשימור
נחל שלמה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
 
נכחד
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
0 (1)
אין מידע
% אתרים בשמורות
33.3

בן-שיח שפרחיו ורודים, חלקו התחתון מעוצה, גובהו 25-60 ס"מ. הגבעולים והעלים מכוסים שערות צפופות המקנות לצמח גוון מלבין. הגבעול זקוף ומתפצל לענפי צד רבים. עלי הלוואי אזמליים, גודלם 2.5-4 מ"מ. העלים מורכבים-מנוצים פעם אחת, מספר העלעלים 5-9 ובקצה העלה ניצב תמיד עלעל בלתי זוגי, הגדול בדרך-כלל משאר העלעלים. העלעלים תמימים, צורתם כביצה הפוכה והם נושאים שעירות לבידה בחלקם התחתון ושעירות הדוקה בחלקם העליון. אורך העלעל 1.5-4 ס"מ ורוחבו 3-8 מ"מ. הפרחים ערוכים בתפרחות טרמינליות דלילות ונישאים על עוקצים קצרים. אורך הגביע 12 מ"מ, שסוע לאונות עמוקות ולביד מאוד. אורך מפרש הכותרת 10-12 מ"מ והוא נישא על עוקץ קצר. בניגוד למיני טפרוסיה אחרים, שלהם תרמיל ארוך המכיל זרעים רבים ואשר נפתח ביובש, מכיל הפרי של טפרוסיה נובית רק זרע אחד ואינו נפתח. אורכו 10-12 מ"מ, שעיר-לביד, עם מקור מאונקל באורך 5 מ"מ. הזרע גדול, 4-5 מ"מ קוטרו. פורח כל השנה כתלות בתנאי הלחות בבית השורשים וזמן ירידת הגשמים. צמחים פורחים ונושאים פירות שכיחים יותר במשך החורף, מדצמבר עד מרס.

גדלה לפנים בהרי אילת בשולי העיר אילת בערוצים הדרומיים היורדים מהר שחמון. המין נמצא לראשונה באילת בשנת 1951 ומאז נאסף לעשביה ונצפה באופן די קבוע בשנים 1961, 1962, 1963, 1972, 1981, 1991. עם התרחבות העיר אילת לכיוון הר שחמון ובניית אזור התעשייה הצפוני שרדו כמה שיחים בתוך החלק הצפוני של העיר קרוב לבית-הקברות. אלה נראו חיים לאחרונה בשנת 1996 ומאז לא נצפה המין באזור אילת ובישראל כולה. בשנת 1961 נאסף המין ליד קיבוץ אילות בנחל רודד. גם אוכלוסיה זו נכחדה זה מכבר (דודו ריבנר). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ואדיות חמים חוליים ואבניים. גדל באילת רק בסלעים מגמתיים ברום 50-120 מטר בכמות משקעים של 32 מ"מ בערוצים קטנים אבניים.

נפוץ בעיקר בחלק המזרחי של האזור הסודני: דרום-מזרח מצריים (ג'בל אלבה ורכסים הגובלים בים סוף), סודן, אתיופיה, קניה, קרן אפריקה (ג'יבוטי), צ'אד ומתפשט מערבה עד ניג'ר ומאוריטניה. בערב גדל בכל הגלילות הסודניות לחופי ים סוף והאוקיינוס ההודי.

סוג גדול במשפחת הפרפרניים, ובו 400 מינים הנפוצים בכל העולם הטרופי, מרכזם באפריקה. רוב המינים אינם גדלים באזור המשווני ממש אלא באזורים עם אקלים טרופי עונתי כמו האזור הסודני. מספר מינים משמשים בחקלאות: אחד שעליו משמשים כזבל ומספוא ירוק, אחד שזרעיו משמשים למאכל, ומינים אחדים אשר שורשיהם משמשים כרעל לתפישת דגים. יש שהשורשים משמשים לרפואה. בערוצי הנגב החמים של אזור אילת ומזרח סיני שכיחה יותר טפרוסיה נאה. טפרוסיה נובית נבדלת ממנה בפרחיה הורודים, בשעירות הרבה של כל אברי הצמח ובמיוחד בפירות הקצרים בני זרע אחד. ד"ר ג'ילט, חוקר צמחיית סודן, הבדיל בטפרוסיה הנובית שני תת-מינים: תת-מין נובי, עם 3-6 זוגות עלעלים בעלה ושעירות רווחה על הגבעול; ותת-מין ערבי, עם 2-3 זוגות עלעלים בעלה ושעירות הדוקה לשטח הגבעול. באילת גדל כפי הנראה התת-מין הערבי. שני התת-מינים נתונים מרכסי מפרץ אילת בערב.

  • לפנים היה קיים אתר בודד בשולי העיר אילת. אתר זה הוכחד עם התרחבות העיר.
  • כל המאמצים לאיתור צמחים נוספים באזור בשנות 2000-2005 עלו בתוהו.

באזור אילת לא נערך סקר שיטתי של המינים הנדירים. מומלץ לבצע סקר כזה ולהמשיך לחפש בואדיות החמים באזור אילת אחר הטפרוסיה הנובית. מומלץ להשיב או לאזרח שתי אוכלוסיות של טפרוסיה נובית, אחת באזור נחל שלמה ושנייה ליד בית-הקברות באילת, ושם לנטר את האוכלוסייה.

בן-שיח סודני עשבוני בנופו ומעוצה בבסיסו, אשר גדל לפנים באזור אילת (רק בשוליים הצפוניים של העיר למרגלות הר שחמון) ונכחד אחרי שנת 1996. זה צמח סודני נדיר ביותר, שהוכחד בעקבות הפיתוח העירוני והתרחבות העיר אילת. אפשר היה בנקל להעתיק את הטפרוסיה לאתר שמור בהרי אילת. אפשר עדיין לבצע פעולת השבה דומה ממזרח סיני.