גַּעֲדָה זְעִירַת-פְּרָחִים

Teucrium parviflorum Schreb. (1773)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Small-flowered Germander
שם ערבי
ג'עדה שהירה אל-זהר
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
חגורת הסְפָר
מערב-אירנו-טורני (מזרח-ים-תיכוני)
אתר מרכזי לשימור
הרי יבנאל
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
5 (5)
בינונית
% אתרים בשמורות
23.1

צמח עשבוני רב-שנתי בגובה 30-60 ס"מ. כל הצמח שעיר בדלילות. מבסיס הצמח עולים מספר גבעולים מרובעים, המתפצלים מחצי גובהם ומעלה לתפרחות מכבד, עם ענפי רוחב פרושים. הענפים ועוקצי הפרחים מפושקים ויוצרים זווית ישרה עם הגבעול. העלים עגולים-ביציים בהיקפם, ומנוצים פעמיים עד שלוש לאונות דקות מוארכות. בכל דור 2 פרחים הנישאים על עוקצים ישרים, ארוכים בהרבה מהפרח ומהעלה שהוא יוצא מחיקו. הכותרת חד-שפתנית, כחוּלה כהה או סגולה, שעירה מבחוץ, אורכה 7-8 מ"מ. הגביע פעמוני, שעיר, אורכו כ-5 מ"מ. אונות הגביע אזמליות, חדות, אורכן כאורך צינור הגביע. פרודות הפרי מרושתות, שעירות. פורח באמצע מאי.

ידוע בארץ מ-17 אתרים, מחמש גלילות: גולן, גליל תחתון, עמק יזרעאל, גלבוע ודרום הרי-יהודה. מרכז תפוצתו בגליל התחתון ובעמק יזרעאל, שם נמצאים רוב האתרים. במזרח הגליל התחתון נמצאו בסקר המינים הנדירים (1993) 12 אתרים, ואילו בעמק יזרעאל נמצא רק אתר יחיד מתוך 9 אתרים שהיו ידועים בו לפני מלחמת העצמאות! בגלבוע נאסף המין פעמיים, בדרך מעלה גלבוע ב-1963 וליד ערבונה בשנת 1943, ומאז לא נאסף! כל מאמצינו לאתרו בסקר המינים הנדירים (1994) עלו בתוהו. בהרי יהודה נאסף שלוש פעמים בלבד, פעמיים ברכס מעון בשנת 1967 (בית-יתיר ושמורת תל קריות), ופעם שלישית ליד דהריה בשנת 1969. מאז שנות ה-90 לא נמצא עוד הצמח באזור בית יתיר והר עמשא, על אף כל המאמצים לאתרו. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שדות תבואה בקרקעות כבדות ושדות-בוּר ומדרונות אבניים בחגורת הסְפָר, בתוך צומח עשבוני.

במזרח התיכון: אירן, צפון עירק, טורקיה (לא במערבה), סוריה, לבנון, ירדן (רק בגלעד) וישראל. אפשר לראות בו אלמנט מערב-אירנו-טורני, הפולש לאזור המזרח-ים-תיכוני.

בסוג געדה כ-300 מינים, הנפוצים כמעט בכל העולם. מרכזי ההתמיינות העיקריים נמצאים באזור הים-תיכוני ובאזור האירנו-טורני. טווח צורות החיים בסוג נע מחד-שנתיים ועד בני-שיח. התכונה הבולטת ביותר בסוג געדה היא הכותרת החד-שפתנית, שבולטים ממנה ארבעה אבקנים. שפת הכותרת מחולקת לאונות, שהמרכזית בהן גדולה מן הצדדיות. הגביע צינורי-פעמוני. געדה זעירת-פרחים שייכת לקבוצה של געדות שפרחיהן כחולים יפהפיים. נמנים עליה בארץ געדה מזרחית, הגדלה בחרמון ובפסגות הרי הגולן, געדה קיפחת, הגדלה במישור החוף וגעדה מאובקת הגדלה בירדן וייתכן גם בצפון הגולן. זוהי קבוצה אירנו-טורנית, האופיינית לערבות ההרים והרמות של המזרח התיכון ובמיוחד לרמת אנטוליה בטורקיה. רוב המינים גדלים בחגורת הסְפָר, ורק מין אחד, געדה קיפחת, פלש למישור החוף, בדומה לאירוס הארגמן, שנגזר מקבוצת אירוסי-ההיכל של חגורת הסְפָר. נוסף על הפרח הכחול הגדול ועל עונת הפריחה המאוחרת אופייניים לכל מיני הקבוצה גם עלים מנוצים, גזורים לאונות כעין נוצה או כף-יד.

  • געדה זעירת-פרחים הייתה נפוצה לפנים בכל עמק-יזרעאל. בסקר התברר שהמין נעלם לחלוטין ממערב העמק ושרד רק במזרח עמק יזרעאל ובמזרח הגליל התחתון. דגם הישרדות זה נמצא גם במינים נוספים, ומקורו בעיבוד המודרני האינטנסיבי יותר בחלק המערבי של העמק. יש חשש שהמגמה של צמצום במספר האתרים עקב עיבוד אינטנסיבי תימשך, ותביא להכחדת אוכלוסיות נוספות גם בגלילות אחרות.
  • בחלק מהאתרים נספרו רק 2-8 פרטים, אך באתרים במזרח הגליל התחתון, במיוחד אלה של הרי יבנאל, נסקרו אתרים בני 200 ו-300 פרטים בשטח של 100 דונם.
  • רוב האתרים נמצאים מחוץ לשמורות טבע. האתרים במזרח הגליל מרוחקים מיישוב ואינם נגישים, וחשוב להכריז עליהם כשמורה לפני שיתרחשו בהם הפרעות לא מתוכננות.

הכרזת שמורת טבע של בתות סְפָר שהמין מופיע בהן בשכיחות רבה (חלקים מהר יבנאל). עריכת סקר יסודי לאיתור געדה זעירת-פרחים ברכס מעון, בגלבוע ובגולן. מומלץ לנסות ולהשיב אוכלוסייה אחת של הגעדה לעמק יזרעאל.

צמח עשבוני נדיר, הגדל רק בחגורת הסְפָר. אוכלוסיות רבות נעלמו מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 ויש חשש להקטנת מספר האתרים הנוכחי (17) בגלל רגישותם לפיתוח חקלאי. הסיבה להיעלמות אוכלוסיות בגלבוע ובדרום יהודה לא ברורה, וייתכן גם שלא חיפשו במידה מספקת.