דַּק-נוֹף צְהַבְהַב

Thalictrum isopyroides C. A. Mey (1830)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
תַּליקְטְרוֹן הָעֲרָבוֹת, תַּליקְטְרוֹן צָהֹב
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
סְפָר גבוה
אירנו-טורני
אתר מרכזי לשימור
הר רמון, בורות לוץ
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
גבוהה
% אתרים בשמורות
100.0

עשבוני רב-שנתי עדין, שגבעולו מכחיל וקרח, מתנשא ל-13-23 ס"מ. הגבעול יוצא מתוך קנה-שורש עבה המרושת בשורשים רבים. העלה גזור פעמיים, קרח לחלוטין, גונו ירוק כהה ומכחיל. לעלים נדן בבסיסם, והם מלווים בעלי לוואי. טרף העלה מחולק לשלוש אונות ראשיות, שכל אחת מהן מחולקת גם היא שלוש פעמים. אונות העלה הקיצוניות אליפטיות, מאונות או שלמות, גודלן 4-7 מ"מ. התפרחת מכבד דליל שגבעוליו מכחילים קרחים, עולים באורכם בהרבה על חפי התפרחת ומתארכים מאוד בפרייה. הפרחים מקובצים בקצות הגבעולים בצברים קטנים דמויי קרקפות. האבקנים מרובים, והפרח נראה לכאורה חסר כותרת וגביע; העטיף הכותרתי קטן, צבעו כצבע הקש, והוא נושר במהרה עם היפתח הפרח. הפרי מקובץ, מורכב מאגוזיות רבות מוארכות דמויות כישור, שגודלן 5-6 מ"מ. פורח במרס ותחילת אפריל (10.3-11.4)

גדל בארץ רק בגלילה אחת, בהר הנגב, שם נמצא עד כה בשני אתרים; בהר רמון ברום 990 מ', ובנחל אלות ליד בורות לוץ ברום 960 מ'. התגלה לראשונה בישראל על ידי מרדכי כסלו בשנת 1983, ומאז האוכלוסייה בהר רמון יציבה וחיה. לאחרונה (2.4.05) מצא יואב גרטמן אתר נוסף, 1.5 ק"מ מערבית לבורות לוץ, ובו משטחי דק-נוף בפריחה. כל האתרים נמצאים במקטע אחד ורחוקים זה מזה רק 2-3 ק"מ. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מרגלות סלעים וכתמי לס בעמקים קטנים בהרים גבוהים במדבר מעל 900 מטר. באדום גדל בבתה תת-כרקוצית של קדד-בית-הלחמי ולענת המדבר על סלע גיר רך, וגם בסדקי סלעים ומצוקים.

במזרח התיכון ובמרכז אסיה: מזרח טורקיה, מדבר-סוריה, צפון עירק, אירן, אפגניסטן, הרי אלטאי במרכז אסיה, וארמניה בקווקז. מעניין שלא נתון מלבנון וממערב סוריה. שכיח בכתמים באדום ברום 1,300-1,700 מטר לאורך כל הרי א-שרא.

סוג גדול בן 330 מינים, הנפוצים בעיקר באזורים הממוזגים של הכדור-הצפוני. באירופה 15 מינים, מינים אחדים גדלים באזור הטרופי בהרי אפריקה, בגינאה החדשה ובהרי האנדים. הסוג דק-נוף הוא סוג מיוחד במשפחת הנוריתיים, שמעמדו הסיסטמטי נפרד; בעוד שלרוב פרחי הנוריתיים פרח עם עלי כותרת צבעוניים וגדולים, הרי דק-הנוף "סטה" באבולוציה לכיוון של התאמה להאבקת רוח. בהתאמה לכך עלי הכותרת קטנים מאוד, והאבקנים מותאמים להאבקת רוח, מספרם גדול והם משולשלים כלפי מטה. יש מינים בסוג הנוקטים האבקת רוח, ויש המשתמשים בהאבקת חרקים. זהו המין הדרומי ביותר בסוג דק-נוף, והיחיד שגדל בבית-גידול יובשני. הוא גדל בהרי הסהר הפורה בגבול המדבר ומותאם לתנאי עקת יובש בקומתו הקטנה ובתפרחתו הדלה. ייתכן שרוב הזרעים נוצרים בהאבקה עצמית. דגם התפוצה של כתמים צפופים וביניהם מרחב ריק מרמז על השקעה רבה ברבייה וגטטיבית. שתי התכונות האחרונות אופייניות להתאמת מינים רב-שנתיים בחגורת הסְפָר ובמדבר.

  • משנת 1983 ועד 2005 נתגלו רק 3 אתרים במקטע אחד באזור בורות לוץ–הר רמון. האוכלוסיות קטנות ומופיעות בכתמים. יש שנים בהם 80 אחוז מהאוכלוסייה אינם פורחים כלל.
  • כל האתרים כלולים בשמורת טבע הר הנגב. רק לאתר הנמצא בעמק לס קטן נשקפת סכנה בשל פעילות צבאית או הפרעה מכנית אזרחית שלא במתכוון.

מומלץ לערוך מיפוי יסודי של האוכלוסיות במשולש הר רמון–נחל אלות–נחל ניצנה עליון במרס. מומלץ לתחם את כל האוכלוסיות ולשלטן ולנטר אותן פעמיים בשנה.

צמח עשבוני רב-שנתי נדיר הגדל בארץ רק בהר הנגב ב-2-3 אתרים בלבד הקרובים זה לזה. זהו מין אירנו-טורני של הרים גבוהים בגבול המדבר, המגיע בהר הנגב לגבול תפוצתו הדרום מערבי בעולם.