קִיטָה סוֹכְכָנִית

Tolpis barbata (L.) Gaertn.T. umbellata

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
שמורת לימן, אילנות
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (3)
% אתרים בשמורות
8.33

צמח חד-שנתי בגובה 30-60 ס"מ שבבסיסו שושנת עלים. עלי השושנת מוארכים, שלמים או משוננים או מנוצים. העלים על הגבעול העולה מהשושנת מעטים. התפרחת היא קרקפת בגודל 1 ס"מ לערך, מלווה בחפי מעטפת שהחיצוניים בהם ארוכים מהפנימיים. פרחי הקרקפת לשוניים בלבד וצבעם צהוב בהיר, כאשר לפרחים הפנימיים לעתים גוון חום כהה-ארגמן. הפרי הוא זרעון קטן שאורכו 1.5 מ"מ. שני סוגי זרעונים נוצרים בתפרחת לעת הבשלה: זרעונים חיצוניים בעלי ציצית עם זיפים קצרים, וזרעונים פנימיים בעלי ציצית ניכרת עם זיפים ארוכים פי 2-3 מהזרעון. הפריחה באפריל ועד אמצע מאי.

הצמח נמצא כיום בשלוש גלילות במישור החוף: עמק עכו, שרון ופלשת, בעשרה אתרים מתועדים, וידוע כי נכחד משמונה אתרים. רוב האתרים של קיטה סוככנית בארץ נמצאים בשרון, בעיקר בשרון המרכזי והדרומי: בית ליד, אילנות, כפר יונה, ממזרח לרמת הכובש, יער נתניה (חורשת הסרג'נטים) הוד השרון ומתחם תע"ש (שם נמצא רק לאחרונה). ביער חדרה שבצפון השרון התגלה הצמח ב-1996 ע"י זאב קולר ואביבה רבינוביץ. הצמח נעלם מכמה אתרים אחרים בשרון הדרומי - מאזור רעננה, הרצליה, מגדיאל ועין חי. בעמק עכו הצמח התגלה לראשונה בשמורת לימן ב-1995 ע"י אביבה רבינוביץ'. בפלשת הצמח ידוע כיום רק מקרית אונו (יואל מלמד, שיר ורד) וזהו גם האתר הדרומי ביותר של המין בארץ. מגלילה זו נכחד מאזור פתח-תקווה. בפלורה פלשתינה נתונה גם מהכרמל ומהגלבוע, אך אין לכך די ראיות. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בארץ – חול, חול חמרה וקרקעות חמרה אדומות במישור החוף, המכילות אחוז ניכר של חרסיות. לעתים בגריגה של קידה שעירה. באגן הים התיכון – בעיקר בבתי גידול חוליים, לעיתים גם במקומות מופרים.

סביב הים התיכון ובארצות סמוכות: גדל בספרד, פורטוגל, צרפת, איטליה, ארצות יוגוסלביה לשעבר, יוון, טורקיה, סוריה ולבנון, מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה. כמו כן דווח גם מבולגריה ומרומניה. גדל גם בכל איי הים התיכון: האיים הבליאריים, קורסיקה, סרדיניה, סיציליה, כרתים, איי הים האגאי וקפריסין. צמח בר בכל האיים הקנאריים, אך באיים האזוריים הוא צמח גר. נצפה באופן אקראי באנגליה וגם מצ'כיה יש דיווח על היותו צמח גר. נתון מקליפורניה ומאוסטרליה בשטחים מופרעים, הובא לשם מאירופה.

הסוג קיטה מונה 12-20 מינים המרוכזים באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה. מרכז תפוצה חשוב הכולל עשרה מינים, מצוי באיי מאקרונזיה (האיים הקנריים, מדאירה והאיים האזוריים). הסוג שייך לשבט החסה Lactuceae בבת-משפחת הלשוניים במשפחת המורכבים, וקרוב גם לסוגים ניסנית Crepis ושינן Taraxacum. בארץ גדלים שני מינים של קיטה - ק.רתמית T. virgata שהיא עשב דו-שנתי נפוץ של בתות, שדות וצידי דרכים המגיע לגובה של 80-100 ס"מ והפורח בראשית הקיץ; וק. סוככנית שהיא נדירה, חד-שנתית ופורחת מוקדם יותר. בק. רותמית חפי המעטפת החיצוניים קצרים מהפנימיים.

  • ניכרת ירידה במספר האתרים שבהם הצמח גדל. זאת על אף הגילוי של גלילה חדשה ואתרים חדשים בסקרים של שנות ה-90. המציאות החדשות משקפות מאמץ דיגום מוגבר ולאו דווקא התרחבות התפוצה.
  • הצמח גדל לרוב בכתמים קטנים ומספר הפרטים בכל אוכלוסייה אינו עולה על עשרות אחדות, ורק לעתים נדירות מאות או אלפים.
  • שינוי ייעוד הקרקע והנגיסה בשטחי בר לטובת עיור וחקלאות הם הגורם העיקרי להכחדה של אוכלוסיות ומהווים איום גם על האתרים שנותרו, במיוחד בקרבת מקומות יישוב. ברוב האתרים האוכלוסיות קטנות, דבר שכשלעצמו מהווה סיכון להכחדה.
  • השמורה היחידה בה הצמח מוגן היא שמורת לימן. כל אוכלוסיות השרון ופלשת אינן מצויות בתחומי שמורת טבע מוכרזת.
  • הצמח רחב תפוצה בעולם וככל הנראה אינו בסכנת הכחדה עולמית.

יש לתת לו עדיפות שימור גבוהה. מומלץ לכונן שמורות נקודתיות בכתמי חמרה אופיניים, כגון באילנות, רמת הכובש ומתחם תע"ש, הכוללים בנוסף לקיטה רותמית גם מינים רבים אחרים הנתונים בסכנת הכחדה (ציפורנית שרונית, שמשונית הטיפין, פשתנית ריסנית ואחרים). יש לדאוג שהפיתוח התיירותי ביער נתניה לא יפגע באוכלוסיות של מין זה כמו גם במינים ייחודיים אחרים הגדלים שם. חשוב לנטר את כל האוכלוסיות הידועות כדי לקבל תמונה עדכנית של מצב המין.

צמח חד שנתי נדיר של קרקעות חוליות וחמרה בגלילות מישור החוף. מספר אתריו הצטמצם, רוב האוכלוסיות קטנות והאתרים שנותרו – בסכנת פיתוח. צמח פריפריאלי שישראל מהווה לו גבול תפוצה דרומי. אינו מצוי בסכנת הכחדה בתחום תפוצתו העולמי.

פולק, ג. 1984. מבחר מיני צמחים אופייניים לחמרה וכורכר / קיטה סוככנית. רתם 13 – הצומח של חמרה וכורכר במישור החוף. עמ' 147.