תִּלְתָּן נִימִי

Trifolium filiforme L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
T. micranthum
שם אנגלי
Least Trefoil
שם ערבי
נפל
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני – אירו-סיבירי
אתר מרכזי לשימור
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
 
נכחד
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
0 (1)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי קטן (5-13 ס"מ). רוב אברי הצמח קרחים פרט לשעירות מועטה בעלים ובתפרחות. הגבעולים שרועים או אלכסוניים בהתאם לגובה הקמה העשבונית מסביב. עלוות הצמח דלילה ויש רווחים גדולים בין מפרקי הגבעול. העלה תלתני, ועלעליו דמויי יתד הפוכה. העלים התחתונים בעלי עוקץ שאורכו 7-11 מ"מ, אך העלים העליונים יושבים. התפרחות נישאות על עוקצים מקושתים, נימיים וארוכים. קוטר הקרקפת 4 מ"מ והיא בעלת (10)2-6 פרחים בצבע צהוב חוור. תפרחת דלילה ומעוטת פרחים זו עברה התאמה להאבקה עצמית כמעט מוחלטת. אורך הפרח 2-3.5 מ"מ והמפרש שלו שמקופל כלפי פנים חופן את הסירה. הכותרת שאירה, מחוברת לגביע ולתרמיל זעיר שבתוכו 1-2 זרעים שבולט בהבשלה מהגביע, ולרוב נפתח באופן חלקי. קשה למצוא את הצמח בשדה בגלל ממדיו הקטנים ותפרחתו הלא-בולטת. הפריחה באפריל-מאי.

הצמח נכחד בארץ. הוא נאסף בשנות ה-20 של המאה ה-20 בשרון בברכת בטיח ליד חדרה, במגדיאל וכן ליד פתח-תקווה ובנחל מוסררה (= איילון). בעשביית ירושלים מצויים שישה ייבושים של אייג ונפתולסקי מהשנים 1925-29. אצלDanin (2004) מצוין מקור ספרותי המדווח עליו מהגליל התחתון. בפלורה הוא ניתן בסימן שאלה גם מעמק הירדן. כבר ב-1972 זהרי כתב ב-Flora Palaestina כי הצמח כנראה נכחד מישראל. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

באזור הים-תיכוני גדל בשטחים שטופי שמש בשדות בור, אזורי חולות, שולי מקווי מים ושלוליות עונתיות מתייבשות. במרכז אירופה ובקווקז גדל בצידי דרך ובמעונות מופרעים ליד יישובים.

גדל ברוב ארצות מרכז אירופה, נפוץ מחצי האי האיברי וצפון אפריקה דרך ארצות אירופה מזרחה עד טורקיה, הקווקז, סוריה-לבנון ואיראן. כמו כן גדל באיים הקנרים. במאה האחרונה פלש למדגסקר, אפריקה המשוונית ואף לצפון אמריקה.

הסוג תלתן הוא סוג גדול הכולל כ-240 מינים הנפוצים על פני רוב היבשות למעט אוסטרליה. המונוגרפיה החשובה על הסוג נכתבה ע"י שני חוקרים ישראלים (Heller and Zohary, 1984) מרכז הסוג הגדול ביותר הוא באגן הים התיכון וישראל היא בית לעושר יוצא דופן בסוג: גדלים בה 50 מיני תלתן. שני מרכזי עושר משניים נמצאים האחד בחוף המערבי של צפון אמריקה והשני בהרי אפריקה המשוונית. רק שלושה ממיני התלתן הגדלים בישראל הם רב-שנתיים, והשאר חד-שנתיים. המינים הרב-שנתיים גדלים במעונות לחים או בהרים גבוהים. התלתן הוא דוגמא לסוגים הולוארקטיים רבים שלהם מינים רב-שנתיים בצפון, וכלפי האזור הים-תיכוני יש להם נציגים רבים חד-שנתיים, כהתאמה לאקלים הדו-עונתי עם קיץ ארוך ויבש. מאפיין של הסוג הוא תפרחת בצורת קרקפת המכילה על פי רוב פרחים רבים שיושבים על מצעית משותפת. התרמיל קטן וסגלגל, לרוב חד-זרעי, ונשאר כלוא בתוך שהתפתח בצורות מגוונות בסקציות השונות, כמכשיר הפצה של התפרחת ו/או הפרחים הבודדים. אסטרטגיית ההפצה והתכונות הנלוות אליה היא התכונה אשר עברה התמיינות ודיפרנציאציה העשירות והקיצוניות ביותר בתלתן. בשלוש קבוצות שונות (קבוצות ת. אלמוות, ת. הפוך ות. זוחל) יש גביעים נפוחים שעוזרים בהפצה מקומית תוך גלגול ברוח על הקרקע; בשתי קבוצות (קב. ת. חקלאי ו. וקב. ת. אלמוות) הכותרת אינה נושרת לאחר הפריחה, אלא עוזרת בהפצת רוח כמפרש המעוגן בקרקפת. בקבוצת תלתן הכדורים חלק מפרחי התפרחת מתנוון והופך לכדור נוצה שעיר העוזר להפיץ את הפרחים הפורים. בקבוצה זו נוצרו שני מינים גיאוקרפיים הטומנים את קרקפת הפירות שלהם בקרקע (ראה ת. ישראלי). אסטרטגיית ההפצה השכיחה היא באמצעות גביע שעיר מפושק בהבשלה שנתפש בפרוות בעלי-חיים. בקבוצת ת. אלכסנדרוני שהיא הסקציה הראשית בסוג, יש הבדלים תוך-מיניים ובין-מיניים במידת הסגירה של פי-הגביע. אלה יוצרים אסטרטגיות הפצה מעורבות והדרגתיות בפרטים שונים. התפתחות של קרקפות סינפטוספרמיות (הפירות הצמודים מופצים כחטיבה אחת) לעומת כאלה המתפרקות בהבשלה, תורמת לעושר הטקסונומי ויוצרת שונות תוך אוכלוסייתית ובין-מינית. במינים אחדים נוצרו בסיקרפיה (הפצה בגובה פני הקרקע), אמפיקרפיה (יצירת פירות מעל ומתחת פני הקרקע) וגיאוקרפיה (הטמנת פירות בתוך הקרקע בעת ההבשלה), בהן הצמח כולו עוזר בהפצה עם התייבשו. תלתן נימי שייך לסקציית Chronoserium, הכוללת 17 מינים חד-שנתיים ומרכז תפוצתה באזור הים-תיכוני. לכל מיני הקבוצה יש פרחים שאירים בהם המפרש היבש עוזר להפצת התפרחת הפורה. מקבוצה זו מוכרים בישראל ת. מאדים, ת. הדור, ת. דגול, ת. פלישתי, ת. בואסיה ות. חקלאי. תלתן נימי שייך בסקציה זו לתת-קבוצה מיוחדת בת שלושה מינים בלבד, בהם מספר פרחי התפרחת קטן, מפרש הכותרת מקופל ודמוי סירה, וגודלו של הפרח רק 3-4 מ"מ. זוהי התאמה להאבקה עצמית המשמשת יתרון בבתי-גידול מופרעים וראשוניים.

הצמח נכחד מישראל, כנראה עקב התרחבות שטחי הבינוי בשרון הדרומי, ההתייבשות של בתי גידול לחים, וההרעה באיכות המים.

מומלץ לנסות לאתרו מחדש בשרון הדרומי בשולי שלוליות עונתיות.

שמידע, א. 1985. ממדף הספרים: מונוגרפיה של הסוג תלתן בעולם, מאת- מיכאל זהרי ודוד הלר. רתם 17: 54-72. Zohary M. and D.Heller 1984, The Genus Trifolium. Israel Academy of Sciences an Humanities.