תְּלַת-חוֹד מַבְרִיק

Triplachne nitens (Guss.) Link

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני (סהרו-ערבי)
אתר מרכזי לשימור
חוף בצת ואכזיב
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
20.0

צמח חד שנתי שממדיו 7-20 ס"מ, הגבעול שרוע, נטוי או לעיתים נדירות זקוף. העלים סרגליים, מחוספסים, אורכם 2-7 ס"מ, הנדן של העלה העליון נפוח, לשונית העלה קרומית, ריסנית במקצת. התפרחת היא מכבד צפוף ומוארך, דמוי שיבולת, גלילני-אזמלני, באורך 1.5-4 ס"מ וברוחב 5-8 מ"מ. סעיפי המכבד קצרים. השיבוליות איזמלניות, בנות פרח פורה יחיד, ערוכות על עוקצים קצרים. הגלומות אינן נושרות, מבריקות, ישרות, מחודדות בקצה, מחוספסות מעט בחלק העליון, ארוכות באופן ניכר מהמוצים; הגלומה התחתונה באורך 4 מ"מ והעליונה הדומה לה, אורכה 4.5 מ"מ. המוצים ביצניים, אורכם כשליש מאורך מהגלומות, בעלי שעירות קצרה בחלק התחתון וארוכה יותר בחלק העליון, קטועים בקצה, בעלי שלושה מלענים: שניים הם זיפים קצרים שכל אחד מהם הוא המשך של העורק הצדדי של המוץ, ומלען אמצעי ארוך יותר כפוף במחצית אורכו ומפותל בבסיס, אורכו כמעט כאורך הגלומות, צבעו חום בחציו התחתון ולבן בחציו העליון. שלושת האבקנים זעירים, השחלה קרחת. הגרגיר אליפסואידי. הפריחה - מסוף מרס ועד לתחילת מאי.

הצמח גדל בארץ בעמק עכו (חוף הגליל) ובחוף הכרמל בתשעה אתרים, ולפי הערכה יש עשרה אתרים. בעמק עכו הוא נמצא מחוף בצת ואכזיב ועד לשבי ציון וחצרות יסף. בחוף הכרמל נמצא רק בחוף נווה ים ולא אותר בעתלית וחוף הבונים אשר מהם נכחד. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

חולות חופיים בחברת צומח עשבוני או בשולי בתה חופית.

תפוצה ים-תיכונית מקוטעת: ישראל, קפריסין, דרום טורקיה, סיציליה, סרדיניה, ספרד, צפון אפריקה והאיים הקנריים.

תלת-חוד מבריק הוא מין יחיד בסוגו. זהו דגן קטן ולא בולט הדומה מאד במראה כללי ובעיקר בתפרחת המוארכת למספר מיני דגניים אחרים, ביניהם מיני כרסתן ודגנין הנפוצים בכל הארץ ולא רק ברצועת החוף. מיני הסוג כרסתן נדירים למדי, גם הם בעלי שיבוליות חד-פרחיות ונבדלים בגלומות כרסתניות בבסיס ובפרח בעל מלען יחיד. מיני הדגנין נפוצים יותר, הם נבדלים בשיבוליות רב-פרחיות; ברצועת החוף נפוצים דגנין מצוי המאופיין במוץ עליון בעל שני חודים קצרים, דגנין בירותי המאופיין במוץ עליון שמסתיים בשני מלענים קצרים דמויי זיף, ודגנין קהה המאופיין במוץ תחתון בעל אונות מעוגלות.

  • נשמרת יציבות במספר הגלילות שבהן הצמח גדל, אך הסתמנה ירידה במספר האתרים.
  • האוכלוסיות באתרים השונים מונות בדרך כלל כמה מאות פרטים.
  • אזורי רצועת החוף בישראל נתונים ללחצים חזקים של שימוש אנושי והשטחים הפתוחים הטבעיים מצויים בתהליך צמצום מתמשך. ניתן להניח שאובדן בית הגידול הוא הסיבה העיקרית להכחדת הצמח משני אתרים בחוף הכרמל.
  • מוגן בשמורת חוף ראש הנקרה.
  • הצמח כלול בספר האדום של קפריסין (Tsintides et al., 2007), שם הוא נמצא ב-11 אתרים בחופי האי מכל צדדיו. הוא נמצא בסכנה מיידית של פיתוח תיירותי בחלק מהאתרים ודלדול נופי הצומח הטבעיים באתרים נוספים.

מומלץ לנטר את הצמח באתרי חוף הגליל ולמנוע פיתוח ברצועת החוף שמצפון לנהריה, שם גדלים מינים נדירים נוספים.

צמח דגני חד-שנתי נדיר של חולות חוף בעמק עכו ובחוף הכרמל, שישראל מצויה בקצה המזרחי של תפוצתו הגיאוגרפית. האיומים על החופים מסכנים את האוכלוסיות.