| LC | NT | VU | EN | CR | EW | EX |
| 2 (2) |
| נמוכה |
| 33.3 |
עשב חד-שנתי זקוף שגובהו 5-12 ס"מ. הגבעול והעלים מכוסים בצפיפות בשערות רכות. העלה שטוח ומצטרר בהדרגה כמו בדגניים רבים. הלשונית קרומית זעירה בגודל 1 מ"מ. התפרחת דמויית מכבד גלילי צפוף, דומה למכבד של מיני דגנין. בזמן הפריחה נפתח המכבד ומתפשק, אך מיד לאחר מכן, בהבשלה, הוא שב ומתכנס ונראה כמו שיבולת. יחידת התפרחת הבסיסית – השיבולית – כוללת 2-4 פרחים עם מלענים בראשי המוצים. הפרחים מרוחקים זה מזה. הגלומה התחתונה צרה וקצרה, ואורכה כרבע מאורך הגלומה העליונה. למוץ התחתון של כל פרח שתי שיניים דמויות מרצע, ומלען במפרץ בין השיניים (שתי התכונות האחרונות מיוחדות לסוג אבליניה). הפריחה באפריל, ההאבקה ברוח. יש ככל הנראה האבקה עצמית.
גדל בארץ במישור החוף: בעמק עכו (שמורת לימן) ובפלשת (גדרה וקריית אונו). נרשמה תצפית בצמח בצומת גהה בשנות התשעים. נסיונות למצוא את הצמח לאחרונה בקריית אונו ובצומת גהה עלו בתוהו (שיר ורד 2005).
אוכלוסיות אבלינית מישל בארץ הן פריפריאליות ומקוטעות.
לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה
חמרה רדודה, חוסמס וכורכר פריך מכוסה בקרקע חמרה או קרקע חולית במישור החוף. מחוץ לישראל אין המין גדל דווקא בבתי-גידול חוליים. לדוגמא, ה"טייפ" נאסף באיטליה במדרונות הרי גיר, ובקפריסין היא גדלה בגריגה ים-תיכונית על סלעי גיר ברום 300 מטר.
מסביב לאגן הים התיכון: פורטוגל, דרום צרפת, איטליה, יוגוסלביה, יוון, כרתים, טורקיה, קפריסין, מרוקו ואלג'יריה. מעניין כי הוא חסר בלבנון.
המין נחשב לפנים לסוג נפרד בשם אבליניה – Avellinia, אך לאחרונה אוחד עם הסוג שלשון. הסוג אבליניה היה סוג מונוטיפי, הגדל מסביב לאגן הים התיכון מפורטוגל ומרוקו במערב ועד יוון וקפריסין במזרח. הוא כלל 1-2 מינים (כלומר ייתכן ששני המינים הקרובים הם טקסון אחד עם שני תת-מינים). הסוג אבליניה קרוב גם לסוג דגנין, ובעבר הרחוק נחשב כמין בתוך סוג זה.
ניטור האוכלוסיות של שמורת לימן, הצלת האוכלוסייה של קריית אונו ואזרוח בשמורות חמרה אחרות במישור החוף.
צמח חד-שנתי בלעדי בארץ לקרקעות חמרה, כורכר וחוסמס במישור החוף, קשה מאוד לזיהוי. ידוע כיום רק משני אתרים (שמורת לימן וקריית אונו), ובעבר היה ידוע גם מגדרה (1927). באתר בקריית אונו הוחל בבנייה בשנת 2000. צמח אדום ב"סכנה חמורה": פריפריאלי, ובית-גידולו בהכחדה אינטנסיבית. האוכלוסיות ששרדו קטנות ומקוטעות. מומלץ לנטר את אוכלוסיית לימן, לנסות לשמור את אתר קריית אונו ולשקול איזרוח במישור החוף בשמורות חמרה נוספות.
פרגמן, א., שמידע, א., רבינוביץ, א., שמיר, צ. ווולצ'ק, מ. 1995. ילקוט הצמחים הנדירים הפוטנציאלים של עמק-עכו והגלבוע. רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ורת"ם – מרכז המידע לצמחי ישראל.
