וָלֶרְיָינִית קוֹטְשִׁי

Valerianella kotschyi Boiss.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
קידה בשומרון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (3)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי בגובה 5-25 ס"מ. הגבעול מעט מחוספס ומסתעף כמה פעמים בצורה דו-קרנית, בצורה האופיינית לסוג ולריינית. העלים מוארכים-אזמלניים, שפתם תמימה או משוננת בדלילות; העלים העליונים לעיתים קרובות בעלי אונות בבסיס. הפרחים מרוכזים בתפרחות כדוריות-קרקפתיות בקצות סעיפי הגבעול. החפים ביצניים-איזמלניים, קרומיים, מעט ריסניים. הכותרת לבנבנה בעלת חמש אונות מעוגלות, ממנה בולטים האבקנים. הפרי חרוטי עד מחומש, שעיר-מלבין, אורכו 2-2.5 מ"מ; בראש הפרי אוגן גביע הנראה ככתר קרח, בעל שש אונות המסתיימות כל אחת בזיז מאונקל קצר. אונות אלה לעיתים שוות או לא שוות זו לזו וצורתן משולשת-ביצנית; הגביע רחב מהפרי וגובהו כמחצית מרוחבו. הפריחה חלה בחודשים מרס-אפריל.

הצמח גדל בשומרון ובהרי יהודה בשלושה אתרים, אך לפי הערכה יש שישה אתרים. בשומרון נמצא ליד קידה ובהרי יהודה – בכפר עציון ובמעון. בהרי יהודה נאסף לעשביית ירושלים בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 גם בבני נעים ובנווה שאנן בירושלים, אך לא אותר שוב במקומות אלה. בעבר (שנות ה-20 של המאה ה-20) הצמח נאסף גם בעמק יזרעאל מסביבות עין חרוד ותל יוסף אך משם נכחד. שני אתרים אלה מהעבר סומנו במפה במרגלות מורדות הגלבוע, היות שניתן לשער שמין הררי זה נאסף בטיול של אייג ופקטורובסקי במורדות הגלבוע ולא בעמק יזרעאל עצמו. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שדות חקלאות מסורתית בקרקע עמוקה.

גדל בישראל, צפון ירדן, סוריה, לבנון, מרכז ומזרח טורקיה, צפון עיראק ואיראן.

בסוג ולריינית כ-80 מינים הנפוצים בעיקר באגן הים התיכון ומזרחה עד מרכז אסיה לאורך האזור האיראנו-טוראני. בארץ גדלים 14 מינים שניתן להגדירם בקלות יחסית על פי הגביע בראש הפרי. ולריינית קוטשי דומה מאוד לשני מינים: ולריינית עטורה, מין נפוץ מאוד בחבל הים תיכוני ובספר המאופיין באוגן פרי נכון, בעל אונות כמעט שוות המסתיימות כל אחת בחוד ארוך ומאונקל; וולריינית מאוצבעת, צמח הגדל ומצוי בחגורת יער הספר בחרמון ברום 1,400-1,800 מ', המאופיין באוגן גביע שנישא על גבי מקור ארוך וצר. לשאר מיני הולריינית בארץ פרי שונה לחלוטין: פרי נפוח (ו. משולחפת), בעל שלוש שיניים מאונקלות (ו. מחודדת), בעל שלוש אונות מכונפות (ו. מכונפת) וכו'.

  • תפוצתו של הצמח בארץ נמצאת במגמת הצטמצמות: מספר הגלילות פחת משלוש לשתיים ומכמה אתרים שבהם נצפה ונאסף בעבר הוא נכחד לחלוטין.
  • שדות החקלאות המסורתית על קרקע כבדה ועמוקה הולכים ונעלמים ושיטת העיבוד הופכת להיות אינטנסיבית. ככל הנראה זו הסיבה להכחדת האוכלוסיות בחלק מהאתרים ושינוי זה מהווה איום על האוכלוסיות שנותרו.
  • הצמח אינו מוגן בשמורות טבע בישראל.
  • הצמח אינו מופיע ברשימות של מינים אדומים בארצות אחרות.

מומלץ לשמר כתמי שטח באדמות כבדות שבהם עדיין מתקיימת חקלאות מסורתית, במקומות שבהן גדל מין זה.

צמח חד-שנתי נדיר של שדות חקלאות מסורתי באדמות כבדות. מספר הגלילות והאתרים התמעט ובית גידולו הולך ונעלם בגלל המעבר לחקלאות אינטנסיבית.