בִּקְיַת הַבַּזֶלֶת

Vicia basaltica Plit. (1987)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Basalt Vetch
שם ערבי
טקוש אל-ביס (אל גולן)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
אלוני הבשן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
גבוהה
% אתרים בשמורות
0

עשבוני חד-שנתי המשתרג על צמחים אחרים לגובה של 30-60 ס"מ. העלה, כמו בכל מיני הבקיה, מנוצה פעם אחת לעלעלים נגדיים רבים, ובקצהו קנוקנות שהצמח נכרך באמצעותן ומטפס על גבי צמחים אחרים. העלה מחולק ל-4-6 זוגות של עלעלים צרים ביותר, מרוחקים זה מזה. התפרחת דלילה בת 2-4 פרחים קטנים (באורך 6-10 מ"מ) בצבע ורדרד-לבן (בספרות מתואר הצבע כצהבהב-ורדרד). התרמיל קצר, רוחבו 4-6 מ"מ, מכיל רק 1-3 זרעים חלקים. עם ההבשלה מתבקעות קשוות הפרי ומסתלסלות בבת אחת, והזרעים נזרקים למרחק-מה. פורח בסוף מרס ותחילת אפריל. המין דומה לבקיה ארץ-ישראלית, אך מספר הפרחים בתפרחת קטן יותר (2-4), והפרחים בהירים מאוד, נוטים לורדרד-לבן, לעומת פרחי הבקיה הארץ-ישראלית שצבעם סגול-ורוד.

מין נדיר מאוד, אנדמי לגולן, ידוע רק ממרכז הגולן. עד כה נמצאו רק שלושה אתרים - הר חוזק, אלוני הבשן ומעיינות מומסייה מדרום לקוניטרה. באלוני הבשן נספרה אוכלוסייה גדולה של 500 פרטים. כמו כן רשומה תצפית ליד קשת, צפונית לגבעת טליה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

קרקעות בזלת לחות בשולי מסילים ועמקי סחף ברום מעל 700 מטר, לרוב בקרקעות מוצפות בחורף.

מין אנדמי נקודתי לגולן.

בסוג כ-150 מינים, כולם עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים. מרכזי תפוצתו העיקריים של הסוג משתרעים בארצות הים התיכון ודרום אירופה ובחבל האנדים באמריקה. מינים מעטים גדלים גם באזור הממוזג של צפון אירופה, במזרח אסיה ובמזרח אפריקה. זהו סוג חשוב מבחינה כלכלית, המשמש למאכל (בקיית הגינה היא ה'פול' ) ובעיקר למספוא. אופייני לסוג עלה מורכב-מנוצה, עם שניים ויותר זוגות עלעלים. ציר העלה מסתיים בקנוקנת מפותחת או מצומצמת לזיף. בקיית הבזלת שייכת לקבוצה של מיני בקיה שפרחיהם קטנים (6–3 מ"מ), מרובים בתפרחת. בבקיה קטנה ובבקיה עדינה התרמיל צר מ-4 מ"מ ומספר הפרחים בתפרחת מועט ביותר. בקיה קטנה גדלה בחורש לח של הגליל והכרמל, בקיה עדינה היא מין נדיר מאוד של אדמות כבדות בעמקי הצפון. המין הנפוץ בקבוצה היא בקיה ארץ-ישראלית, השכיחה מאוד בבתות, בחורש פתוח ובשטחי בור בכל החבל הים-תיכוני. המין הקרוב ביותר לבקיית הבזלת היא בקיית החוּלה, מין נדיר ביותר של אדמות בזלת כבדות בגליל ובגולן. שני המינים האחרונים אנדמיים לצפון הארץ, גדלים בחלק המזרחי היבשתי של האזור הים-תיכוני בישראל, וכנראה גם בדרום סוריה. לבקיית החוּלה יש עלי לוואי שסועים לאונות צרות, בעוד אלה של בקיית הבזלת שלמים (פליטמן 1987). ברכס בשנית גדלה בקיית הבזלת לצד בקיית החוּלה.

  • בישראל ובכל העולם מוכר המין רק משלושה אתרים, כולם במקטע אחד בתחום גיאוגרפי מצומצם ביותר, עובדה המעמידה את המין בסכנת כליה עולמית!
  • מספר הפרטים שנמצאו עד כה קטן ביותר. נספרו כ-500 פרטים ליד אלוני הבשן. אפשר להעריך כי כל אוכלוסיית המין בעולם מונה לא יותר מאלף פרטים.
  • המין קשור לבית-גידול מיוחד, אשר יש עליו איום בינוי ופיתוח בהיותו מקום נוח לבינוי ולפיתוח חקלאי.
  • הגישה לכל האתרים קלה, ופוטנציאל הפגיעוּת גבוה, בעיקר פגיעה בשל רעיית בקר ושאר פעילות חקלאית.
  • שני אתרים מהשלושה הידועים כלולים בשמורת רכס בשנית (אינה מוכרזת). השלישי נמצא מחוץ לשמורה ליד פחם.

  • לערוך סקר של בתי-גידול דומים לאלה שגדלה בהן בקיית הבזלת בצפון הגולן ובמרכזו, לאיתור אוכלוסיות נוספות וללימוד תפוצת המין בגולן.
  • לערוך ניטור עונתי על שתי אוכלוסיות בשמורת רכס בשנית כדי ללמוד את הדמוגרפיה והאקולוגיה של מין אנדמי נקודתי זה. כמו כן מומלץ ללמוד את יחסיו האקולוגיים והסיסטמטיים עם בקיית החוּלה, בקיה קטנה ובקיה עדינה.
  • לנסות להתקשר עם בוטנאים סורים או אירופיים העובדים בחורן, כדי שינסו למצוא שם את בקיית הבזלת ולהעריך את גודל האוכלוסייה שלה.

בקיית הבזלת היא קטנית חד-שנתית, מין אנדמי נקודתי אשר תואר מהגולן ונמצא בו עד היום רק בתחום מצומצם מאוד ברכס בשנית. נדירוּתה הרבה, והיותה מין אנדמי נקודתי הופכים אותה לאחד הצמחים החשובים ביותר לשמירת טבע בישראל.

Plitmann, U. 1987. Vicia basaltica sp. nov. and its relationship to V. hulensis. Israel.J.of Botany. 36:25-30