בִּקְיַת קַפְרִיסִין

Vicia cypria Kotschy (1865)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Cyprus Vetch
שם ערבי
טקוש אל-ביס
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
נחל השומר ליד כפר גלעדי
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
נמוכה
% אתרים בשמורות
66.7

צמח עשבוני חד-שנתי, שרוע או משתרג, שענפיו מעטים ואורכם עד 40 ס"מ. העלים מנוצים ל-3-6 זוגות עלעלים, ציר העלה מסתיים בקנוקנת מסתעפת. העלעלים ביציים הפוכים, קטועים בקצותיהם ובראשם פיטם. אורכם 8-14 מ"מ. התפרחות נישאות על עוקצים באורך 15-25 מ"מ, קצרים מהעלים. בכל תפרחת יש 1-2 (לעיתים נדירות 3) פרחים גדולים, אורך הכותרת 12-18 מ"מ. הכותרת והתרמיל קרחים. צבע הפרח דו-גוני - צבע כללי צהבהב-קרם, וקצה המפרש והמשוטים מוכתמים בכחול עמוק. התרמילים קצרים (2x0.5 ס"מ) ומשולשלים, ובהם 3-6 זרעים. הפרי, כבכל מיני הבקיה, מתבקע מסתלסל ומתפשק עם הבשלתו תוך כדי העפת הזרעים למרחק קטן. פורח בסוף מרס ובמשך אפריל. הפריחה מתקדמת עם העלייה ברום.

גדל בישראל רק בגליל העליון בשני מקטעים גיאוגרפיים - מקטע כפר-גלעדי (נחל השומר, חרבת ניחה), ומקטע נחל חצור (הר אביתר, הר עלמון). ישנה תצפית מהר מירון אחרי 1964 (חרבת זבד ופסגת הר מירון). המין נאסף לראשונה בישראל בנחל השומר בשנת 1925 על-ידי אליעזר שמאלי. בחרמון המין נדיר, גדל בחלק העליון של חורש האלון המצוי ובחגורת הסְפָר ההררית ברום 1,100-1,500. גדל שם במדרונות צפוניים טחובים או בין סלעים מצילים וטחובים. שכיח בערוץ הלח היורד לנחל ערער וכן בנחל שיאון ובעמק אגס. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

קרחות חורש, לרוב במדרונות צפוניים קרירים וטחובים - לפעמים בתה בשולי חורש.

אנדמי למזרח הים התיכון - קפריסין, ישראל, לבנון והרי האמנוס בדרום-מזרח טורקיה. המין תואר למדע מקפריסין. בקפריסין מוגבל המין בתפוצתו להרי קירניה בצפון האי, שם הוא נפוץ מאוד ברום של 150-900 מ'; בלבנון ידוע המין רק מהמורדות המערביים.

על הסוג – ראו בקיית הבזלת. המין בולט לעין בפרחיו הדו-גוניים והגדולים. בדמותו ובפרחיו דומה המין לבקית הכלאיים ולבקית המשי, אך לאחרונים יש פרחים בודדים, כמעט יושבים ולא נישאים על עוקצים ניכרים, וכמו כן צבע הפרחים שלהם צהוב בלבד וחסר הכתם הכחלחל. המין שייך לקבוצת ביוגיאוגרפית מיוחדת של צמחים אנדמיים למזרח הים התיכון, שתפוצתם כוללת את צפון ישראל, קפריסין והרצועה הים-תיכונית של לבנון וסוריה, כולל הרי האמנוס. על קבוצה זו נמנים אדר סורי, אכסף מבריק, צלען הגליל וארז הלבנון תת-מין קצר-עלים. מיני קבוצה זו אופייניים לאקלים ים-תיכוני לח, והם קרובים טקסונומית ליסודות ים-תיכונים טיפוסיים.

  • תפוצת המין מצומצמת ומקוטעת מאוד גם ברמה העולמית. הוא ידוע במקוטע ממזרח הגליל העליון, מהחרמון (ישראל ולבנון), מרכס האמנוס ומצפון קפריסין.
  • זהו צמח בלעדי לגלילה אחת בארץ, אך האתרים המעטים הידועים אינם מקובצים יחד.
  • בסך הכל ידועים כיום מישראל רק 4 אתרים וסך הצמחים בהם 15-99, מספר זעום ביותר עבור צמח חד-שנתי. הצמחים גדלים בודדים בתפוצה נקודתית.
  • האתרים רחוקים מישוב או דרך, הגישה אליהם בינונית ובית-גידולם אינו רגיש במיוחד לפעולות פיתוח.
  • כל האתרים כלולים בתוך שמורות טבע.

מומלץ לערוך סקר חוזר (הקודם נערך ב-1991) של תפוצת בקיית קפריסין בגליל העליון המזרחי ממטולה ועד צפת והר מירון. מומלץ לנטר את אוכלוסיית נחל השומר ואוכלוסיית הר אביתר. מומלץ להפחית את הרעייה במקטע הר אביתר (במיוחד בהר עלמון).

בקיית קפריסין היא צמח חד-שנתי נדיר ביותר בארץ, הגדל רק בגליל העליון המזרחי בארבעה אתרים בלבד. שתי האוכלוסיות שנמצאו בעבר בהר מירון נכחדו כנראה. מספר הפרטים בישראל מצומצם מאוד ושטח האוכלוסיות זעום. זהו מין אנדמי ללבנט, שהגליל הוא "לוקוס טרמינוס" דרומי עבורו.

Eig, A. & M. Zohary. 1939. Plants New for Palestine.(Vicia cypria) Palaestine J.of Botany, Vol. 1/3:311.