סִיגָּל עָטוּי

Viola occulta Lehm.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. בהשתתפות עוז גולן


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
מצפה יאיר
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (2)
% אתרים בשמורות
0

חד-שנתי זעיר שגובהו (11) 3-8 ס"מ. הגבעול זקוף או מלוכסן, מסתעף מאוד. העלים תמימים, צרים ומוארכים, אורכם (30) 5-20 מ"מ ורוחבם (5) 2-3 מ"מ; צורתם אזמלנית או דמוית אלה. לעלה זוג עלי לוואי המפורצים לאונות צרות עד בסיסם; לכן נדמה כי בבסיס העלים גדלים עלי-לוואי צרים רבים. לעלים התחתונים פטוטרות ארוכות והעליונים חסרי פטוטרת. הפרחים נישאים על עוקצים ארוכים ודקים הבולטים מבין העלים וכפופים בראשם. לפרח חמישה עלי כותרת בעלי סימטריה דו-צדדית, שני זוגות צדדיים ועלה הכותרת התחתון המרכזי גדול מהשאר ומאפשר נחיתת המאביק עליו; עלה הכותרת התחתון נמשך לאחור ומסתיים בדורבן הבולט מבין עלי הגביע. קוטר הפרח 10-12 מ"מ, צבעו לבן-קרם. שיני הגביע אזמלניות ריסניות, שני עלי הגביע התחתונים בעלי "תוספות" המכסות את הדורבן. הפרי הלקט קרח, אליפטי מארך, נפתח בקשוות ומכיל זרעים רבים. הפריחה במרס ותחילת אפריל; מקדימה במעונות נמוכים ומתאחרת בהרים.

הצמח גדל בדרום הרי יהודה באתר אחד ליד מצפה יאיר, שם מצא אותו עוז גולן ב-2003. הימצאותו של הצמח בארץ הייתה בספק ושנים רבות היה עליו מידע רק מהספרות. בפלורה פלשתינה מצוטטים דינסמור (1932) שצפה בו בהרי יהודה וברבי (1882) שמצא אותו בשומרון. דנין (2004) מציין אותו מהשומרון, אולם לא נמצאה לכך עדות בעשבייה. ייתכן כי ישנם ברכס מעון בדרום הר-חברון כ-3 אתרים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

אדמות עמק בהרים ושולי שדות בעל בחגורת הספר ברום שמעל 800 מטר.

דרום ירדן, ישראל, סוריה, טורקיה, איראן, טרנס קווקז. יש הנותנים מין זה מקפריסין.

הסוג סיגל כולל 400 מינים הנפוצים בעיקר באזורים הצפוניים הממוזגים אך מגיע בתפוצתו להרי האנדים בדרום אמריקה. רוב מיני הסוג הם עשבוניים רב-שנתיים כאשר הידועים מביניהם הם מינים אלפיניים המצטיינים בפרחים גדולים ומרובי גוונים. יש מינים שפרחיהם המאוחרים הם קלייסטוגמיים, כלומר קטנים ולא נפתחים ומתרחשת בהם האבקה עצמית. הפרחים הרגילים מייצרים צוף בדורבן קטן המוסתר או בולט במקצת מאחורי הגביע. לוע הפרח ידוע בקישוטי נקודות צבע ופסים – אשר מפורשות במחקר האבקה כדרכי צוף. בחלק ממיני הסיגל יש לזרעים רקמה שומנית המושכת נמלים (אלאיוזום). בדרום אירופה וכלפי האזור הים-תיכוני התפתחו במשך האבולוציה כהתאמה לאקלים יובשני דו-עונתי, מינים זעירים חד-שנתיים של סיגל, מהם גדלים באזור הלבנט וישראל ארבעה: ס. צנוע, השכיח ביותר וגדל בהרים, ס. קטן, הנמצא רק בחרמון וס. תמים וס. עטוי שהם נדירים מאוד, ושרדו רק בדרום הרי-יהודה. סיגל קטן (V. parvula) הוא מין חד-שנתי זעיר, קרוב לס. עטוי, שנמצא לאחרונה חדש לחרמון. גודלו 5 ס"מ והוא מכוסה שערות לבנות מפושקות ארוכות יחסית, המופנות באלכסון כלפי מטה. השעירות מופיעה בעיקר על הגבעול מתחת למפרקים מהם יוצאים הפרחים וגם בגביע. עוקץ הפרח קרח, ארוך מהעלה שמחיקו הוא יוצא. אורך הגביע שווה לאורך הפרח או ארוך במקצת מהפרח. הדורבן קצר מהגביע ומוחבא בתוך תוספות הגביע. צבע הפרח קרם, כמו של ס. צנוע. עלי הלוואי מחולקים ובעלי שתי אונות צדדיות. בפלורה של טורקיה מובא המין כנרדף לסיגל עטוי. ביער ההררי בחרמון, ברום 1,300-1,450 מטר גדלות אוכלוסיות של סיגל צנוע ובהן פרטים המתאימים בהגדרה לסיגל עטוי: צבע הפרח צהוב חזק יותר מאשר הקרם האופייני לסיגל צנוע ועלי הלוואי מחולקים לאונות צרות שלא כמו בס. צנוע שעלי הלוואי שלו תמימים. בפלורה של טורקיה הודגש כי קיימות צורות מעבר בין שני המינים ולכן איננו חושבים כי בחרמון ניתן להגדיר מין סיגל נוסף לס. צנוע. לעומת זאת ברכס מעון וכן בהרי-א-שארה באדום נמצאו אוכלוסיות "נקיות" של סיגל עטוי אשר לא היו מעורבות עם סיגל צנוע. באזור מצפה יאיר ברכס מעון גדל סיגל עטוי במעורבב עם סיגל תמים ואין כל צורות מעבר ביניהם; צבעו של פרח ס. תמים תכול והדורבן בולט מאחורי הגביע, וצבעו של ס. עטוי לבן-קרם והפרח גדול יותר.

  • הצמח גדל בוודאות באתר אחד בלבד, שם נמצא לאחרונה.
  • בית הגידול של אדמות מעובדות ושולי שדות בספר הגבוה בדרום הרי יהודה מצוי בסכנה עקב מעבר לחקלאות אינטנסיבית של חריש עמוק וריסוסים.
  • אינו מוגן בשמורת טבע.
  • רחב תפוצה ואינו מצוי כנראה בסכנת הכחדה עולמית.

יש ללמוד על התפוצה, הטקסונומיה וההתמיינות של מיני סיגל חד-שנתיים והקשרים האקולוגיים ביניהם. ללימוד זה יש חשיבות גדולה במחקר האבולוציה של הצמחייה החד-שנתית של הארץ בהולוקן ובהבנת התהוות המגוון העצום של מינים חד-שנתיים. כן מומלץ לשקול הכרזה על מספר עמקי אורך בחבל מעון כשמורת טבע המוקדשת לשני מיני הסיגל הגדלים שם ונמצאים בסכנת הכחדה חמורה. מומלץ לאקלם אוכלוסייה באזור ירושלים.

צמח חד שנתי קטן הגדל רק באתר אחד בדרום הר חברון המצוי בסכנת הכחדה בבית גידול שמאיימת עליו סכנת שינוי יעד מחקלאות מסורתית לחקלאות אינטנסיבית.