סִיגָּל תָּמִים

Viola pentadactyla Fenzl

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. בהשתתפות עוז גולן


שם נרדף
סגל תמים
שם אנגלי
Simple-leave Violet
שם ערבי
בנפסג'
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
רכס מעון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי זעיר שגובהו (11)3-8 ס"מ. איברי הצמח בעלי שעירות זעירה הנראית כמו חספוס, שמקנה לעלים ולגבעולים גוון מכסיף חלש. הגבעול זקוף או מלוכסן, מסתעף מאוד. העלים תמימים צרים ומוארכים, אורכם (30)5-20 מ"מ ורוחבם (5)2-3 מ"מ; צורתם אזמלנית או דמויית אלה. לכל עלה זוג עלי לוואי הדומים לעלים; כל עלה לוואי מפוצל עד בסיסו לשתי אונות, הפנימית ארוכה וזהה כמעט לעלה ואילו האונה החיצונית קטנה וצרה. העלים העליונים חסרי פטוטרת. הפרחים נישאים על עוקצים ארוכים ודקים הבולטים מבין העלים וכפופים בראשם. לפרח חמישה עלי כותרת בעלי סימטריה דו-צדדית, שני זוגות צדדיים ועלה הכותרת התחתון בעמדה מרכזית, הוא גדול מהשאר ומאפשר נחיתת המאביק עליו; עלה הכותרת התחתון נמשך לאחור ומסתיים בדורבן הבולט מתוך עלי הגביע. קוטר הפרח כ-1 ס"מ, צבעו כחלחל; בלוע הפרח יש לרוב כתם צהוב וקווי צוף סגולים. שיני הגביע אזמלניות ריסניות, שיני עלי הגביע התחתונות בעלות "תוספות" המכסות את הדורבן. הפרי הוא הלקט קרח, אליפטי מוארך, נפתח בקשוות ומכיל זרעים רבים. הפריחה בסוף מרס ולאורך אפריל; הפריחה מתאחרת במעונות רמים.

הצמח גדל בהרי יהודה,שם נמצא ב-2003 על ידי עוז גולן באתר יחיד בשדה ליד מצפה יאיר שבדרום הגלילה. בעבר הצמח נאסף על ידי דני זהרי ב-1941 בשני אתרים בירושלים: עמק המצלבה ודרומית לנווה שאנן (כיום בתחום הגן הבוטני של גבעת רם). נאסף גם ב-1942 ב"אזור ירושלים" על ידי טוביה קושניר (זהו האבטיפוס של "תת-מין ירושלים"). אך לא אותר למרות מאמצי חיפוש בשטח שנשאר פתוח. ייתכן כי בשל ממדיו הקטנים של הצמח לא שמו לב אליו ולפי המשוער יש שני אתרים בארץ. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שולי שדות בעיבוד מסורתי הנמצאים בעמקים הררים ברכס מעון ליד מצפה-יאיר ברום 850-900 מטר, קרקע חומה כהה גרומוסולית.

תפוצתו מצומצמת וכוללת את חגורת הספר של מדבר סוריה, הרי מול הלבנון (לא נמצא בחרמון), הרי-יהודה בישראל, והגלעד, עמון ומואב בירדן. ניתן כמין שכיח מעמון בירדן ע"י דנין (2004). איסוף בודד קיים מאזור גזיאנטפ בטורקיה, ליד גבול סוריה, צפונית לחלב, שם הוא גדל בשולי כרמים על מצע חווארי ברום 400 מטר. הצמח תואר למדע במאה ה-19 מאזור חלב בצפון סוריה. הוא איננו מופיע בפלורות של מצרים, לבנון, עיראק ואיראן ועל כן מוצדק להגדירו כאנדמי ללבנט.

בסוג סיגל 400 מינים שתפוצתם בעיקר באזור הממוזג, ובאמריקה - גם בהרי האנדים. הסוג מאופיין בפרחים הנישאים על עוקצים ארוכים ודקים, כפופים בקצה ומבליטים את הפרחים בעמדה המאונכת לקרקע. סיגל תמים נבדל מיתר המינים החד-שנתיים של סיגל במזרח התיכון בעיקר בעליו הצרים והתמימים. לעומת סיגל צנוע וקרובו סיגל עטוי, זהו מין ברור ולא נמצאו צורות מעבר בינו למינים אחרים. הסימן המייחד אותו מיתר המינים הוא צורת עלה הלוואי המחולק לשתי אונות אזמלניות שסועות עד הבסיס כשאחת מהאונות שווה באורכה לעלה עצמו ונראית כמו עלה רגיל. הסימן הפורמלי בספרות המבדיל מין זה משאר מיני הסיגל החד-שנתיים באזורנו הן שתי חפיות זעירות על עוקץ הפרח. סימן זה מתברר כתכונה ואריבילית המופיעה גם בסיגל צנוע (Meikle, 1980 ) וגם בסיגל עטוי ברכס מעון. זהרי תאר בפלורה פלשתינה (1972) את אוכלוסיית ירושלים כתת-מין מיוחד ואנדמי: V. pentadactyla ssp. hierosolymitana לו אופיינית כותרת קצרה או שווה לאורך הגביע (ולא ארוכה ממנו פי שתיים) שצבעה לבן עד צהבהב (לעומת כחול) והדורבן ארוך רק במעט מ"תוספות הגביע". אוכלוסיית רכס-מעון דומה בתכונותיה ל"תת-מין ירושלים" בכך שהפרח באורך הגביע והדורבן בולט אך במעט, אולם מאידך צבע הפרחים סגול-כחלחל ולבן-צהבהב. מאז התיאור אין התייחסות סיסטמטית לטקסון זה בפלורות אחרות או במחקר טקסונומי, ואוכלוסיית האבטיפוס נכחדה מירושלים. רק מחקר טקסונומי מפורט יבהיר את הסיסטמטיקה של הטקסון בישראל ואת מידת האנדמיות שלו.

  • באתרים בירושלים שבהם היה בעבר הוא נכחד, אך מאידך התגלתה אוכלוסייה באתר חדש בדרום הרי יהודה.
  • הזיקה הגבוהה של הצמח לשדות מעובדים בממשק מסורתי מגבירה את סכנת הכחדתו: זהו בית גידול רגיש לשינויים במיוחד עקב מעבר אפשרי לחקלאות מודרנית.
  • הצמח אינו מוגן בשמורת טבע.

חשוב לנסות לאתרו וללמוד את הטקסונומיה שלו, היות שמין זה תואר למדע כתת-מין מיוחד באזור ירושלים אשר נכחד בינתיים. יש ללמוד את התפוצה והטקסונומיה, במיוחד ברכס מעון, של ס. תמים והקשר האקולוגי של עם ס. צנוע וס. עטוי. מומלץ לכונן מחדש אוכלוסייה באזור ירושלים וליצור אוכלוסיות גיבוי בגנים הבוטניים. כמו כן להכריז על אזור העמק היורד ממצפה יאיר לכוון סוסיא כשמורת טבע.

מין חד-שנתי נדיר ביותר אנדמי ללבנט. מצוי בסכנת הכחדה גדולה בישראל בגלל היותו חד-שנתי הגדל באוכלוסיות מצומצמות קרובות רק באתר אחד, בבית גידול שמאיימת עליו סכנת שינוי יעד מחקלאות מסורתית לחקלאות אינטנסיבית.