שֵׁיזָף שָׂעִיר

מוגן

Ziziphus nummularia (Burm. f.) Wight & Walk.-Arn.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
שם ערבי
עיינב
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
נחל שני
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
100.0

שיח או עץ קטן קוצני סבוך ביותר שענפיו הרבים יוצאים מבסיסו; גובהו (4)1-2 מ' וקוטרו 3-6 מ'. הענפים הצעירים מכוסים כסות צפופה של שערות לבדיות הנושרות עם התבגרותו של הגבעול. העלים נשירים, בעלי שעירות קטיפתית בחלקם התחתון. העלים קטנים, מאובקים-מלבינים; צורתם דמוית מטבע עד אליפסה, אורכם 0.8-2 ס"מ וקוטרם כ-1.2 ס"מ. בבסיס כל עלה שני עלי לוואי קוצניים - האחד ישר והשני כפוף כאנקול. הם ערוכים לאורך הגבעול ומקנים לשיזף את מראהו האופייני הקוצני. הפרחים זעירים, מחומשים ופתוחים לרווחה. צבעם קרם-ירקרק והם ערוכים בסוככים קטנים לאורך הענפים העליונים. עלי הגביע דמויי משולש, שעירים מלבינים בשטחם החיצוני. עלי הכותרת דמויי ביצה הפוכה, פרושים לרווחה רק בזמן פתיחת הפרח ומתעקלים לאחור במהרה. חמשת האבקנים נושרים במהרה. השחלה בעלת שני עמודי עלי קצרים המאוחים עד מחצית אורכם; היא בעלת שתי מגורות ממנה מתפתח רק זרע אחד. כל הפרחים דו-מיניים. הפרי בית גלעין כדורי שקוטרו 6-8 מ"מ, צבעו כתום-אדמדם ובתנאי יובש יש שצבעו נוטה לצבע "חמרה". טעמם של הפירות הבשלים מתוק-קמחי והם נאכלים על יד ציפורים ויונקים (שועלים ותנים). הפריחה בהרי אילת, על פי הספרות, בחודשי האביב. הבשלת הפירות בקיץ. בעיראק פורח כל חודשי הקיץ ומבשיל פירות בספטמבר-אוקטובר.

הצמח גדל רק בהרי אילת באתר אחד בנחל שני, סמוך לקניון האדום. הצמח נמצא לראשונה בישראל ע"י דוד רז ב -1962, אך נחשב לנכחד עד 1991, אז נמצא מחדש על ידי הגר לשנר, מימי רון ואורי פרגמן. במקום נספרו ב-1993 18 שיחים בשני גושים. ב-2009 נספרו באתר רק שני עצים, אך ב-2010 נספרו תשעה עצים בשתי קבוצות ( בני שלמון, מימי רון). ייתכן שכל קבוצת עצים היא למעשה פרט אחד המתחדש משורשים חשופים. על פי מפת התפוצה של (Browicz (1988, המין גדל גם באתר יחיד בסיני הקרוב מאוד לנחל שני, אך כנראה שזהו בילבול שנוצר על סמך גיליון עשבייה שהפרטים הגיאוגרפיים בו לא מדויקים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בישראל - אפיקי ואדיות חוליים במדבר קיצוני ברום 700 מטר. בעיראק במניפות סחף חוליות ובואדיות רחבים במדבר, מעל 300 מ'.

תת-האזור המזרחי (הסינדי) של האזור הסודני - הוא גדל במדבריות החמים של הודו, פקיסטן, אפגניסטן, איראן הדרומית ועיראק. באפגניסטן זהו מין נפוץ ביותר השולט בוואדיות יובשניים. על פי מפת התפוצה של Browicz (1988), שיזף שעיר נעדר מהמדבר הסורי ובמדבריות ערב נרשמו עד כה רק שלושה אתרים בקרבת גבול עיראק. האתר בנחל שני מקוטע כ-800 ק"מ מאתרים בודדים שנמצאו בצפון ערב הסעודית, כנראה ברום שמעל 700 מטר כמו בהרי-אילת. באיראן גדל שיזף שעיר ברום 370-1,500 מ', באפגניסטן - 640-1,250 מ', ובפקיסטן – 730-1,200. כלומר, השיח גדל באזור הסינדי היובשני באזורים הרריים, ואינו יורד למישורי החוף שמתחת לרום של 300 מטר.

הסוג שיזף מונה כ-90 מינים הנפוצים באזור הטרופי יובשני בכל היבשות. בישראל שלושה מיני בר של שיזף - שיזף מצוי ושיזף השיח הנפוצים מאוד, ושיזף שעיר הנדיר ביותר. על פי הספרות, בעיראק יוצר שיזף שעיר בני כלאים עם שיזף מצוי. ניתן לראות בשיזף שעיר מין ויקרי לשיזף השיח ואין כל חפיפה בתפוצתם: שיזף השיח גדל בחגורת הספר של ישראל וסוריה ומצפין עד מפרץ אסכנדרון, וגדל גם בקפריסין ובארצות המגרב. שיזף שעיר מחליף אותו במזרח המזרח-התיכון כולל נקודות נדירות בערב. זהרי, במונוגרפיה על הצומח של המזרח התיכון, נותן דווקא את שיזף השיח מהאי סוקוטרה וחוף ערב הדרומי. שיזף השיח הוא מין נשיר חורף מוחלט הגדל באזורים ים-תיכוניים - איראנו-טוראניים בעלי חורף קר, ושיזף שעיר גדל בתת-האזור הסינדי בו האקלים טרופי יובשני.

לצמח אתר יחיד בישראל שאוכלוסייתו מונה פרטים ספורים. הסכנה העיקרית היא הכחדה עקב תקופות בצורת רצופות וממושכות, פגיעה במפלס מי התהום במעלה הנחל, פגיעה על ידי כריתת ענפים, ואף סחיפה בשטפונות. הצמח מוגן בחוק ומצוי בתחומי שמורת מסיב אילת. הוא רחב תפוצה במדבריות האזור הסינדי ואינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.

באזורים בלוציסטן, פנג'ב וסינד, שם מרכז תפוצתו, משמשים השיחים כמרעה מצוין (על אף הקוצים) לגמלים, עיזים ותאואים.

מומלץ לנטר את הפרטים בנחל שני ולשלט את המקום בשלט המסביר ומזהיר מפני פגיעה. מומלץ להשקות את העצים הנותרים על מנת לעודד בהם צימוח ולבלוב. כמו כן לנסות לבסס צמחי גיבוי בגני מקלט בדרך וגטטיבית.

שיח של נחלי הרי אילת המצוי רק באתר אחד, במספר זעיר של פרטים. אתר זה מהווה נקודת קיצון מערבית ומקוטעת של תפוצה גיאוגרפית במדבריות איראן, אפגניסטן, פקיסטן והודו.

שמידע, א. וא. פרגמן, 1997. שיזף שעיר - שיח נדיר מאוד בישראל. "אקולוגיה וסביבה" מס' 4: 173-174. Browicz, K. 1988. Chronology of trees and shrubs in S.W.Asia and adjacent regions. Vol.6, Polish Scientific Publishers.