זֵגֵאָה אַרְגְּמָנִית

Zoegea purpurea Fresen.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
זוגיאה ארגמנית
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מערב איראנו-טוראני – סהרו-ערבי
אתר מרכזי לשימור
נחל שזר בקרבת הר כרכום
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (3)
% אתרים בשמורות
100.0

צמח חד-שנתי עדין בגובה 15-40 ס"מ. גוון הצמח ירוק והוא שעיר ומחוספס. הגבעולים זקופים, בעלי ענפים דקיקים, רותמיים. בבסיס הצמח עלים אחדים, בעלי פטוטרת, מוארכים לא מחולקים או מחולקים מנוצים לאונות אחדות; עלי הגבעול שלמים, סרגליים. התפרחות מזכירות תפרחות של הסוג דרדר, הן כדוריות, קוטרן כ-ס"מ אחד והן ערוכות על עוקצים דקים כמעט נימיים, אולם קשיחים. חפי המעטפת קרחים או כמעט קרחים ובדרך כלל ארגמניים; החפים החיצוניים דמויי מסרק ובקצותיהם יש מלען ארוך (אלה סימנים, אשר ביחד עם היות הצמח לא קוצני, מבדילים אותו ממיני הדרדר); החפים המרכזיים משוננים בבסיס המלען; החפים הפנימיים קהים. הפרחים צינוריים ארגמניים או לבנים, אורכם כאורך חפי המעטפת או מעט יותר מזה, אורך פרחי ההיקף כ-5 מ"מ ופרחי מרכז התפרחת כ-7 מ"מ. הזרעון קרח, מבריק, באורך כ-2 מ"מ ובראשו ציצית הארוכה ממנו פעמיים עד שלוש; זיפי הציצית לבנים. הפריחה בחודשים מרס-אפריל.

הצמח גדל כיום רק בגלילות הנגב הדרומי והרי אילת, בסך הכל בארבעה אתרים, אך ייתכן שיש בארץ שבעה אתרים. שלושת האתרים בנגב הדרומי נמצאים באזור הר כרכום – נחל שזר. בעבר נאסף בנגב הדרומי באתרים נוספים בסביבות הר עריף ובנחל חיון, אך כנראה נעלם מהם. בהרי אילת הצמח נצפה ע"י דודי ריבנר ומורי חן בין הר-נשף לנחל עתק ב-2007. בערבה נאסף ע"י מ. זהרי ב-1962 מצפון ליטבתה, אך לא נמצא שם עוד. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מדרונות סלעיים וואדיות סלעיים במדבר.

נפוץ במזרח התיכון בחבל האיראנו-טוראני ופולש לאזורים סהרו-ערביים במצרים, דרום ישראל, דרום ירדן, לבנון, סוריה, ערב הסעודית, עיראק ואיראן.

זגאה ארגמנית תוארה ב-1835 מפטרה שבדרום ירדן. הסוג זגאה הוא סוג קטן בן שלושה מינים, הנפוצים בעיקר בחבל האיראנו-טוראני. מבחינה מורפולוגית מיני הזגאה מבודדים מהסוגים הקרובים להם וכך גם לפי אנליזה מולקולארית, שלפיהּ מיני הזגאה מופיעים באופן נפרד משאר הסוגים הקרובים כמו דרדר, קורטם ויורינאה (Susanna and Garcia-Jacas 2009).

  • לפי האיסופים והרישומים קיימת ירידה במספר האתרים לעומת העבר, כאשר בגלילה אחת (הערבה) לא אותר בעשרות השנים האחרונות. עם זאת, מכיוון שהצמח הוא חד-שנתי של מדבר קיצוני, הופעתו נתונה לתנודות גדולות וייתכן שבשנים גשומות יתגלו בעתיד אתרים נוספים.
  • מספר התצפיות המועט והתנודתיות רבה בהופעתו אינם מאפשרים הערכה בדוקה של גודל אוכלוסיות.
  • הערכת גורמי הסיכון והאיומים אינה פשוטה בגלל הנדירות, מיעוט התצפיות והתנודתיות. הנגישות אל אתרי הצמח אינה גבוהה ואין סכנה של השפעות אדם, אך יש מקום לשער שמגמת ההתייבשות המסתמנת בנגב הדרומי והירידה במספר אירועי שיטפון אפקטיביים מקטינה את סיכויי ההישרדות של הפרטים.
  • אתרי הצמח מוגנים בתחומי שמורות הר הנגב ומסיב אילת.
  • לפי נתונים ממצרים, הוגדר במעמד "באיום" (VU) בדרום סיני.

מומלץ לסקור ביסודיות את אזור הר כרכום ואת הנחלים שבקרבתו בשנים גשומות, על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית אודות התפוצה והאוכלוסיות של מין זה וממנה לגזור תוכנית הגנה במקרה הצורך.

צמח עשבוני קטן של המדבר הקיצוני בנגב הדרומי, אשר על פי התיעוד הקיים מצוי במגמת הצטמצמות. יש צורך בהרחבת המידע אודות תפוצה ומגמות רב-שנתיות של האוכלוסיות.

Susanna, A. and N. Garcia-Jacas. 2009. Cardueae. in: Systematics, Evolution, and Biogeography of Compositae (eds. V.A. Funk, A. Susanna, T.F. Stuessy and R.J. Bayer). IAPT. pp. 306.