מַכְבֵּד הַבִּיצּוֹת

Cladium mariscus (L.) Pohl

ברשימת המינים בסכנת הכחדה.


שם אנגלי
Cut Sedge, Great Fen-Sedge
שם ערבי
שריח
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
שמורת הסחלבים – חורשת טל, שמורת שפך נחל דליה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
7 (7)
אתר יחיד
% אתרים בשמורות
21.4

עשב רב-שנתי גבוה של ביצות ומקווי מים שחלקיו התחתונים – קני השורש האופקיים השלוחות, השרשים ובסיסי הגבעולים – מצויים מתחת לפני המים או בקרקעית הביצה. הנצר מזדקר לגובה 1-2 מ' מעל לפני המים או הקרקע הבוצית. הגבעולים זקופים, בעלי 3 מקצועות, חלולים ונושאי עלים. העלים ארוכים כאורך הגבעול, שטוחים, גונם נוטה מעט להכחיל ורחבם מגיע ל-1.5 ס"מ. הם נוקשים ובעלי קרין. שפות הטרף והקרין משוננות בשינון חד, כמשור. צבעם של נדני העלים העוטפים את הגבעול צהוב-חום והוא נעשה חום עם הזמן. התפרחת היא מכבד מורכב ומסועף שאורכו 20-60 ס"מ. סעיפי המכבדים נושאים 3-15 שיבוליות בגודל של כ-0.5 ס"מ. בשיבולית לרוב 2 פרחים העטופים בגלומות חומות ומחודדות. אחד הפרחים הוא דו-מיני והשני זכרי. בפרח שני אבקנים ובפרח הדו-מיני לשחלה יש לרוב שלוש צלקות. הפרי הוא אגוזית סגלגלה (2-4 מ"מ) שצבעה חום כהה מבריק, המחוברת בבסיסה ללוחית מעוגלת לבנה. הפריחה חלה בחודשי הקיץ – בין אפריל לספטמבר.

הצמח נמצא ב-7 גלילות ובהן בסך הכל ב-13 אתרים, אך לפי הערכה ישנם למעשה 15. בעמק עכו הוא נמצא רק בעין נמפית. בחוף הכרמל בשלושה אתרים במקטע נחל דליה – נחל תנינים, נעלם מאזור דור. בשרון נכחד מבנימינה, חפציבה ופולג, אולם אותר במקורות הירקון. בעמק החולה מוכר כיום רק משמורת הסחלבים באחורי חורשת טל ומהירדן ההררי, הוא נעלם משפך הירדן לחולה ומגונן שם נאסף בשנות העשרים-חמישים במאה הקודמת. בבקעה העליונה מוכר מאזור בית-שאן – טירת צבי – עין חוגה ובעמק יזרעאל מנחל הקיבוצים. באזור ים המלח נמצא בעינות צוקים בלבד. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ביצות, גדות נחלים, מים עומדים או מים זורמים לאיטם.

בעולם תפוצתו תת-קוסמופליטית וכוללת את כל ארצות אירופה, דרום מזרח ארצות הברית מקסיקו ואמריקה המרכזית וכן נרשמו גם דיווחים מארצות אחדות באפריקה ומאוסטרליה. באזור הים-התיכון הוא מופיע בכל הארצות השונות לחופיו ובקרבתו: פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה, יוגוסלביה לשעבר, אלבניה, יוון, בולגריה, סוריה, לבנון, ישראל, מצרים, לוב, טוניסיה, אלג'יריה ומרוקו. באיי הים התיכון הוא מצוי בקורסיקה, סרדיניה, סיציליה וכרתים.

בסוג מכבד 2 מינים. מכבד הביצות הוא קוסמופוליטי בתפוצתו, ומין נוסף, C.californicum, המוגבל בתפוצתו לצפון אמריקה. יש המונים בסוג מספר גדול יותר של מינים.

  • מספר הגלילות בישראל בהן הצמח מופיע נשאר יציב, אך ניכרת ירידה מסוימת במספר האתרים, במיוחד בשרון, שם נכחדו כמה אוכלוסיות שהיו ידועות בעבר.
  • הצמח גדל בגושים של מקבצי קנים. חלק מהאתרים מוצאים גושים בודדים, ובאתרים אחרים, כמו בשפך נחל דליה, נוצרות אוכלוסיות גדלות הנאמדות ב-1,000 קנים בשטח של 100 דונם. אין תיעוד של מגמות השינוי עם הזמן במספרי המקבצים ובשטח שאותו הם תופסים במרחב.
  • הסיכון העיקרי הנשקף לאוכלוסיות הוא פגיעה בגופי המים – התייבשות ו/או זיהום.
  • הצמח מוגן בשמורת עין נימפית, שמורת הסחלבים בחורשת טל, ובעינות צוקים.
  • תפוצתו בעולם נרחבת והסטטוס שלו לפי קטגוריות IUCN הוא LC=Least Concern כלומר אינו נחשב כמין בסכנת הכחדה. עם זאת בקפריסין הוא כלול ברשימת המינים האדומים במעמד VU (באיום). לפי נתוני IUCN הוא במעמד "בסכנה" (EN) בפינלנד ובמעמד באיום (VU) בנורווגיה.

בעבר שימש לקירוי גגות באיים הבריטיים.

יש לנטר את כל האוכלוסיות ולתעד במהלך רב-שנתי מגמות דמוגרפיות באוכלוסיות. חשוב למנוע התייבשות וזיהום של כל מקווי המים שבהם הצמח גדל. מומלץ להכריז את שמורת שפך נחל דליה.

עשב רב-שנתי גומאי גבוה של ביצות וגופי מים זורמים. הצמח נדיר בישראל וניכרת מגמת הקטנה במספר האתרים, אך אינו בסכנת הכחדה עולמית. גדל בבית גידול מימי, הרגיש מאד בישראל להתייבשות ולזיהום. בגלל הרגישות הרבה של בית הגידול ונדירותו של הצמח החליטה הוועדה המקצועית לתת לו מספר אדם 3.2 על אף שסך ערעכי הקריטריונים נמוך מהסף.