חֲבַלְבַּל מִצְרִי

Convolvulus fatmensis Kunze (1840)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה.


שם אנגלי
Egyptian Bindweed
שם ערבי
מדיידה מסרי
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
מזרח-סהרו-ערבי (סודני)
אתר מרכזי לשימור
בית-קברות אילת
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (3)
נמוכה
% אתרים בשמורות
0

צמח עשבוני רב-שנתי קצר-חיים, מסועף בבסיסו ועם שורש שיפודי. ענפי הצמח מרווחים מאוד, חלקם שרוע על הקרקע וחלקם משתרג על צמחים אחרים, אם גדלים בקרבתו. הגבעול דק, מצמיח שערות זעירות, מקריח בהתבגרו. לעלה עוקץ ברור, צורתו משולשת והוא דמוי לב בבסיסו; שפת העלה משוננת או חתוכה לאונות בלתי רגולריות. הפרחים ערוכים 1-2 (3) בחיקי העלים, עוקץ הפרח קצר מהעלה ושווה לאורך הגביע; הוא נושא שתי חפיות זעירות דמויות ריסים. אורך עלי הגביעון 5 מ"מ, צורתם כביצה הפוכה וראשם מחודד. שפתם קרומית, והם חופנים את עלי הגביע. הפרח דמוי משפך, אורכו 8-10 מ"מ, צבעו ורוד, והוא נישא על עוקץ ארוך המתכופף עם הבשלת הפרי. הזרעים בהלקט מעטים, חומים ופניהם מגובששות. בפלורות אחדות מצויין כי הצמח הוא גם חד-שנתי. אין בכך סתירה להיותו לרוב רב-שנתי: בסובב מדברי קיצוני, המקבל פחות מ-50 מ"מ גשם בממוצע לשנה, אופיינית צורת-חיים מיוחדת של צמחים חד-עונתיים הנשארים להתקיים עונות נוספות לאחר גשם חזק. על צמחים אלה, המכונים "בין-שנתיים", נמנים טוריים זיפניים, פרעושית ערבית, מקור-חסידה מלבין וכנראה גם זצניה מזרחית.

מין מדברי נדיר ביותר, שנאסף עד כה רק בארבעה אתרים בשלוש גלילות: הערבה, הרי אילת ומדבר יהודה. בשנת 1951 נאסף בצד כביש הערבה צפונית ליהל; בשנת 1960 נאסף "בק"מ ה-31 בדרך לסדום" (יתכן שהמקום נמצא במדבר יהודה); בשנת 1991 אספה את המין מימי רון בבקעת עובדה ודודו ריבנר אסף אותו לאחרונה ב-19.2.04 בתוך העיר אילת. נמצא לאחרונה כמה פעמים בערבה הדרומית, במיוחד בבית גידול חולי. בכל המקרים מדווח רק על פרט אחד, כלומר שדגם התפוצה של המין ספורדי ביותר כנראה, והוא גדל בפיזור של פרטים בודדים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ערוצי נחלים יובשניים במדבר קיצוני, שקעים בצידי דרך במדבר. בארצות שכנות גדל בשולי שדות מעובדים במדבר.

תפוצתו בעיקר במדבר סהרה וערב: אלג'יריה, תוניס, לוב, מצריים, ערב ומזרחה עד דרום אירן. בדרום חודר לאזור הסודני בצ'אד ובסודן. נתון אחד נמסר גם מהרי מול הלבנון בסוריה.

הסוג חבלבל כולל 100 מינים. תפוצתו קוסמופוליטית באזורים נרחבים של העולם הממוזג ובאזורים סוב-טרופיים. רבים מהמינים הם מטפסים וצמחים עשבוניים רב-שנתיים. חלק מהמינים הם חד-שנתיים, במיוחד אלה של האזור הים-תיכוני, מהם הפכו אחדים לעשבים רעים כמו חבלבל השדה, שהתפשט בכל היבשות והפך לעשב רע חמור ביותר.

  • אחד מהצמחים הנדירים ביותר בישראל. במשך שמונים שנה נמצאו ארבעה צמחים בארבעה אתרים רחוקים מאוד זה מזה. כנראה שהצמח גדל בדגם בודד וכל האוכלוסייה דלילה ביותר. אך נראה שאין זה מין מזדמן בישראל אלא שזהו כנראה אחד המאפיינים האקולוגיים של המין.
  • כל האתרים שנמצאו אינם בשמורות טבע.

מומלץ לערוך סקר יסודי במדבר הקיצוני לאיתור אוכלוסיות המין. אם וכאשר יימצאו מומלץ לתחם אזור נרחב ביותר ולנטר בו את המין כולל את בנק הזרעים בקרקע.

מהצמחים הנדירים ביותר בארצנו. אין עוד בארצנו דוגמא נוספת למין שאיננו אפיזודי, ועדיין לא נמצא לפחות אתר אחד ובו אוכלוסייה בת פרטים אחדים. ייתכן גם שהמין נמצא בסוף תהליך ההכחדה בארצנו והצמחים שהתגלו הם שרידיו האחרונים. למרות זאת, אנו סבורים שנדירוּתו הרבה משקפת מאמצי חיפוש לא מספיקים, וסקר אתרים מדוקדק של חבלבל מצרי יגלה לדעתנו אוכלוסייה יציבה בנגב.