חֲבַלְבַּל מִדְבָּרִי

Convolvulus pilosellifolius Desr. (1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה.


שם אנגלי
Desert Bindweed
שם ערבי
מדיידה (בחר אל-מיית)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
סודני – מזרח-סהרו-ערבי
אתר מרכזי לשימור
עין-גדי
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
 
נכחד
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
0 (2)
אין מידע
% אתרים בשמורות
No Data

עשבוני רב-שנתי שרוע למחצה, גובהו 15-30 ס"מ וקוטרו 20-70 ס"מ. הצמח מסתעף מבסיסו ואינו מעוצה כלל. הענפים והגבעולים מכוסים שערות הדוקות, בתוספת מעט שערות מפושקות נעימות למגע. הגבעולים מעוטי עלים ומסתעפים מעט. העלים צרים ומוארכים, התחתונים נישאים על פטוטרת והעליונים יושבים. הפרחים ערוכים בסוכך מדומה דליל בראשי הענפים, 1-5 פרחים בתפרחת. אורך הגביע 5-7 מ"מ, והוא שעיר, ירוק בחלקו העליון, דמוי ביצה הפוכה ומחודד קלות בראשו. עוקץ הפרח קצר מהגביע. הכותרת משפך באורך 10-15 מ"מ. הזרעים גדולים, צבעם חום כהה והם מכוסים בשיער קצר.

המין נכחד מהארץ. גדל לפנים בגלילות הבקעה וים המלח: נאסף ביריחו בשנת 1924-1925 וליד גשר אלנבי בשנים 1921 ו-1935. נאסף ליד אתר הטבילה בירדן ליד יריחו בשנים 1921 ו-1942. בעין גדי נאסף המין בפאתי שדה מושקה פעם בודדת בשנת 1941 (מגליון עשבייה זה נעשה הציור לפלורה פלשתינה). כמו כן נאסף פעם בודדת ליד מנזר סנט-ג'ורג בואדי קלט בשנת 1942 על-ידי טוביה קושניר. מאז שנות השבעים מחפשים בוטנאים אחר הצמח ביריחו ובעין-גדי אך הוא לא נמצא. דנין (2004) נותן מין זה מהגולן. הצמח נאסף בצד הירדני של עמק הירדן התחתון וחופי ים המלח: בעבר נאסף הצמח בצאפי (נפתולסקי 1925), א-רמה וגשר-אלנבי (1922), בע'ור אל-מזרעה (הלשון, אהרונסון 1908) וקלירוהי (=א-זרקא כיום) (דינסמור 1908). מכל האתרים הללו שרד הצמח רק בקלירוהי (רווק ושמידע 2000). אהרונסון כותב ביומנו בביקורו בלשון ב-אל-מזרעה – "זהו מין הנפוץ בשדות בגידולים במקום". חיפוש יסודי אחר הצמח בירדן באתרים מחוץ לקלירוהי העלה חרס, וכנראה שהצמח נכחד מהם. דגם ההכחדה בצד הירדני דומה לזה של הצד הישראלי פרט לעובדה ששם שרד עדיין אתר אחד שהצמח שכיח בו ומקיים אוכלוסייה משגשגת. באתר זה החקלאות האינטנסיבית עדיין בחיתוליה ותנאי השטח הקשים מצילים בינתיים צמחים סודניים נדירים ביותר. לאחרונה נמצאה אוכלוסייה קטנה של חבלבל מדברי בפייפה בדרום ים המלח בשטח ירדן. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שולי שדות ותעלות השקיה בנאות מדבר, בקרקעות חוליות במדבריות קיצוניים חמים.

גדל במזרח האזור הסהרו-ערבי ועד מדבר רג'סטן בהודו: סודן, סומליה, אתיופיה, מרבית אזורי מצריים, דרום סיני, מרבית גלילות ערב, תימן, דרום אירן, אפגניסטן, דרום פקיסטן. שכיח למדי ברג'סטן בחולות.

ראה חבלבל מצרי. הערה בקשר להגדרת המין: יתכן שהגדרתו של טקסון זה מוטעית. לדעתנו הוא משתייך למין חבלבל שרוע C. prostrate (=C. microphyllum(, הגדל במעונות חמים לאורך גלילות ים סוף, והתכונות המורפולוגיות של הצמחים תואמות את תיאור הצמח בספרות. אנו לא שינינו לפי שעה את שם הצמח המדעי, אך הנתונים של הטקסון על תפוצתו הגיאוגרפית והקריטריונים לנדירוּת נשארים תקפים. חבלבל מדברי נתון בספרות כצמח שתפוצתו אירנו-טורנית, הגדל במקומות מעובדים במדבר. בספרה של שילה קולונט (lonette 1984) על צמחי ערב הסעודית מצולם כ"חבלבל מדברי" צמח אחר עם פרח גדול הרבה יותר, ואילו הטקסון מקלירוהי עונה בדיוק להגדרת -C. prostrate. כך גם בפלורה של תימן ( Wood, 1997). לפי תכונות הצמח ואזור התפוצה נראה כי לפנינו מין סודני C. prostrate, המותאם להיות עשב-רע בשדות שלחין במדבר חם. למין זה אופייני פרח לבן קטן יחסית, גביע עשבוני שלעליו צורת מרית ושחלות ופרי שעירים.

  • הצמח נכחד מעין גדי, מהירדן התחתון ומיריחו – שלושה אתרים שנאסף בהם לפני שמונים שנה. כל האתרים הללו מאופיינים באקלים סודני של נווה-מדבר, עם מים זורמים זמינים ממעיינות או נחלים או תעלות השקיה.
  • גם בירדן נכחד הצמח מרוב האתרים, עובדה המורה בבירור על פגיעה קשה בנאות-מדבר בעקבות פיתוח חקלאות והפניית המים להשקיה ולשימוש לאדם.
  • אין כל מידע על המספר וגודל האוכלוסיות שהיו בעבר בעין גדי וביריחו, אך אפשר עדיין להקיש מהאוכלוסיות בירדן על מאפיינים דמוגרפיים וממשקיים.

מומלץ להשיב מיד את החבלבל המדברי לישראל ולאכלסו מחדש בעין גדי. בעקבות ההצלחה הרבה של מיכאל בלכר בשיקום אוכלוסיות צמחים בעין גדי מומלץ להביא זרעים מקלירוהי ולחדש את החבלבל בעין-גדי.

צמח סודני רב-שנתי עשבוני, שאופייני לנאות-מדבר בבקע ים המלח, שנכחד בישראל, וסכנת הכחדה מיידית מאיימת עליו בצד הירדני. מומלץ להשיבו מיד!