זֶרַעזִיף הַמִּדְבָּר

Lasiospermum brachyglossum DC.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
סודאני – דרום-אפריקה
אתר מרכזי לשימור
מעבר גבול אילת – ירדן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (0)
אתר יחיד
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי קטן וקרח בגובה 10-25 ס"מ. הגבעולים זקופים בעלי ארבע צלעות, מסתעפים ונושאי עלים. בדרך כלל כמה גבעולים יוצאים מבסיס הצמח. העלים מחולקים – מנוצים, ביצניים-איזמלניים בהיקפם, מצטררים בחלק התחתון לפטוטרת מנוצה החובקת מעט את הגבעול; אונות העלה באורך 3-20 מ"מ, צורתן סרגלנית והן מחודדות. עוקצי התפרחות באורך 1-7 ס"מ. חפי מעטפת התפרחת כ-10, ערוכים בשתי שורות, רעופים במקצת, אורכם 2-3 מ"מ, צורתם ביצנית מוארכת, צבעם ירוק זית והם בעלי שוליים קרומיים. התפרחת קרקפתית-כדורית קוטרה 10-12 מ"מ ובשלב הפרי קוטרה כ-16 מ"מ; הפרחים החיצוניים לשוניים ודלילים, הפרחים המרכזיים צינוריים; אורך כותרת הפרח הצינורי כ-3 מ"מ, צהובה-מאדימה ואף משחירה בהתייבשות. הפרי הוא זרעון צמיר-לבן, המקנה לתפרחת בשלב החנטה מראה של כדור צמר-גפן עליו ניכרים שרידי הפרחים הנבולים. אורך הזרעון כ-2 מ"מ והוא ביצני-אליפטי. הפריחה בחודשים פברואר-מרס.

הצמח גדל באתר יחיד בגלילה אחת בלבד – הערבה, שם נמצא כצמח חדש לישראל ב-2006 ליד מעבר הגבול לירדן ע"י דודי ריבנר ומורי חן. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ואדיות ושטחים אבניים במדבר.

הצמח בעל תפוצה מקוטעת ומעניינת: באזורנו גדל בערב הסעודית, במצרים (סיני) דרום ירדן (אדום) ובדרום ישראל ובמרחק אלפי קילומטרים גדל בנמיביה שבדרום יבשת אפריקה.

בסוג זרעזיף יש ארבעה מינים, כולם דרום אפריקנים, ורק זרעזיף המדבר גדל גם באזורנו. זרעזיף המדבר חולק בעבר לשני זנים: זן הטיפוסי, הגדל בדרומה של יבשת אפריקה וזן סיני - מאזורנו. בולוס כותב בפלורה של מצרים כי השווה את הצמחים של ערב הסעודית, ירדן ודרום יבשת אפריקה והם נראו לו זהים לחלוטין ועל כן אינו מקבל את חלוקת המין לשני זנים.

הצמח שנמצא לפי שעה באתר אחד ויחיד בלבד בארץ, התגלה רק בשנים האחרונות, ולכן אי אפשר בשלב זה לקיים דיון בהיבטי שמירת הטבע. נדרש ידע נוסף אודות תדירות הופעתו, גודל האוכלוסיות ומדדים שונים של פנולוגיה ומהלך חיים. הצמח אינו מופיע ברשימת המינים בסכנת הכחדה של מצרים.

יש לערוך סקרים מדוקדקים בערבה ולחפש אוכלוסיות נוספות, ובאתר הידוע לערוך מעקב רב-שנתי אחר גודל האוכלוסייה, הפנולוגיה ומדדי הרבייה.

צמח חדש שנתי קטן שהתגלה רק לאחרונה באזור אילת. הקיטוע בתפוצה בין דרום ישראל והארצות המדבריות הסמוכות לה לבין תחום התפוצה בדרומה של יבשת אפריקה מקנה לנוכחותו בישראל חשיבות ביוגיאוגרפית.