רוֹמוּלֵיאָה זְעִירָה

Romulea columnae Sebast. & Mauri

ברשימת המינים בסכנת הכחדה.


שם אנגלי
Columna Romulea
שם ערבי
רומוליאה (זע'יר)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני (אירו-סיבירי – איים קנריים)
אתר מרכזי לשימור
עין גיורה – נחל קטלב
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.7
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
אתר יחיד
% אתרים בשמורות
28.6

גיאופיט זעיר בגובה 3-7 ס"מ. הפקעת עגולה, קוטרה 6-10 מ"מ, עטופה בקליפות אטומות. העלים מחורצים בצד העליון, ארוכים באופן ניכר מהתפרחת, לרוב כפופים או חרמשיים. גבעול התפרחת נושא 1-3 פרחים. מתחת לפרחים יש מתחל באורך 10-12 מ"מ. כל פרח מלווה בשני חפים קרומיים שאורכם 6-13 מ"מ. עטיף הפרח לבנבן עד כחלחל, בסיס העטיף צהוב חיוור בצד הפנימי וירקרק מצהיב מצידו החיצוני, אורכו 12-15 מ"מ; עלי העטיף בעלי 3 עורקים כהים. שלושת האבקנים אינם גבוהים מעמוד העלי. עם חנטת הפרי, עוקצי הפרחים מתעקלים מטה והגבעול מתארך. הפרי הוא הלקט ביצני באורך 5-10 מ"מ ובו זרעים מגובששים למדי. הפריחה בפברואר - מרס.

הצמח גדל כיום בוודאות בשתי גלילות: הרי יהודה והשומרון, באתר אחד בכל גלילה, ולפי המשוער ישנם בארץ בסך הכל שלושה אתרים. בהרי יהודה הוא נאסף בעין גיורה בנחל קטלב (עופר כהן), אך נכחד מהר אורה. תצפית נוספת מהרי יהודה מחורבת סעדים מצריכה אימות. בשומרון הוא נאסף ב-1978 ע"י רוחמה ברלינר צפונית לביתילו. יש דיווחים מאתרים אחדים בגלילות נוספות – נחל נשר בכרמל, הר הלל בגליל העליון, יער אודם בגולן ומהחרמון הנמוך, אולם ייתכן שמדובר בטקסון קרוב ולא מוגדר (ראה להלן בסעיף סיסטמטיקה וביוגיאוגרפיה). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בתות ים תיכוניות, מצוקים וסלעים בשולי חורש ים-תיכוני.

צמח רחב תפוצה הנפוץ לאורך כל אגן הים התיכון, החוף האטלנטי של אירופה ואיי מאקרונזיה (האיים הקנאריים, מדאירה והאיים האזוריים).

בסוג רומוליאה כ-90 מינים, רובם בדרום אפריקה ומיעוטם באגן הים התיכון. סוג זה מדגים את המקור העתיק של גיאופיטים רבים בחלקה הדרומי של דרום אפריקה ואת הנדידה של המינים צפונה דרך האזורים הטרופיים והמדבריים לאגן הים התיכון, בו התרחשה התמיינות משנית. תופעה זו מוכרת מסוגי גיאופיטים אחרים כמו סייפן, בצלציה, חצב וצהרון. ביער אודם שבגולן הצפוני ובהר קטע שבחרמון הנמוך נפוצה רומוליאה דומה מאוד לרומוליאה זעירה, אך נבדלת ממנה בעלי עטיף בעלי בסיס צהוב ברור התחום בפס סגול כהה. רומוליאה זו זוהתה כנראה כרומוליאה זעירה בפלורה פלשתינה ולכן צוינה מהגולן בפירסום זה. המומחה לגיאופיטים אורון פרי מציין כי היא אכן דומה מאד לרומוליאה זעירה תת-מין ענף Romulea umnae ssp. ramiflora הנפוצה בעיקר במערב הים התיכון. דרוש מחקר נוסף בכדי להבין האם מדובר בעוד צורה מקומית של רומוליאה זעירה בתחום תפוצתה הרחב כל-כך, או שזהו אולי מין אחר, חדש לאזור. צמח דומה צולם פעם יחידה בעין זבד שבהר מירון בגליל העליון ע"י איתי נחשון. הפרט לא זוהה עד כה בוודאות אולם ברור כי הוא אינו משתייך למין הנפוץ בארץ: רומוליאה סגלולית, המאופיינת בפרחים גדולים, ארוכים פי שניים מהחפים, ועלי ארוך מהאבקנים. רומוליאה סגלולית גדלה בבתי גידול מגוונים בארץ: שולי חורש, בתה לחה על חמרה, שטחי בזלת מוצפים ושולי מעיינות. במרומי החרמון גדל מין נוסף - רומוליאת השלג, הדומה מאוד לרומליאה סגלולית ומאופיין בקליפות פקעת קרומיות ובעלים קצרים במיוחד. חלק מהחוקרים סוברים שהוא אינו נבדל מרומוליאה סגלולית. בכרמל גדלה רומוליאה צידונית המאופיינת בפרחים סגולים כהים, זהו מין שתחום תפוצתו מוגבל לדרום לבנון ולצפון הארץ שנמצא פעם אחת גם ברכס הסולם שבגליל המערבי. בשל האתרים הרבים של מין זה ברכס הכרמל הוא לא נכלל בספר האדום.

  • אין וודאות לגבי מגמות שינוי במספרי האתרים, שכן המין נמצא לראשונה רק בשנות ה-70 של המאה ה-20 והתיעוד הקיים על האתרים בהרי יהודה ובשומרון מעודכן עד ראשית שנות ה-80. לגבי הפרטים שנצפו בגלילות האחרות, נדרש מחקר לצורך אימות הזהות של הטקסון, אך גם עבור אתרים אלה חסר מידע על מגמות שינוי.
  • האתרים בהרי יהודה ובשומרון מקוטעים זה מזה, האוכלוסיות קטנות ולרוב מוצאים בכל אתר פרטים בודדים עד עשרות. האוכלוסיות של הטקסון הקרוב שלא הוגדר סופית מהגולן והחרמון הנמוך מונות מאות עד אלפי פרטים. חסר מידע על ביולוגיית הרבייה ואין נתונים דמוגרפיים אודות מגמות רב-שנתיות בקרב האוכלוסיות.
  • מספרם הקטן של הפרטים באוכלוסיות המבודדות והמקוטעות מציב בפני הצמח איומים רבייתיים וסיכוני הכחדה מקומית אקראית.
  • הצמח מוגן רק בנחל קטלב בשמורת נחל שורק.
  • הצמח רחב תפוצה באגן הים התיכון ובאירופה ואינו מופיע ברשימות של צמחים אדומים בארצות אחרות.

יש לחזור ולוודא את הימצאו של הצמח באתרים שבהם נאסף בשומרון ובהרי יהודה ולנטר את האוכלוסיות, תוך מעקב רב-שנתי אחר גודל האוכלוסיות ודרכי רבייה והתפשטות. נדרש מחקר טקסונומי באוכלוסיות של הטקסון הקרוב והלא מזוהה בגולן ובחרמון הנמוך.

גיאופיט זעיר בעל פקעת הגדל בארץ בבתי גידול ים תיכוניים. מין נדיר מאד הידוע כיום רק בשלושה אתרים. המידע על הביולוגיה והאקולוגיה מועט ויש ספקות לגבי השייכות למין זה של כמה אוכלוסיות מהגולן, החרמון והגליל. מין פריפריאלי אשר אינו מצוי בסכנת הכחדה בארצות אחרות באגן הים התיכון ובאירופה.