כַּמְנוֹנִית קוֹפְּטִית

Trachyspermum ammi (L.) Sprague

ברשימת המינים בסכנת הכחדה.


שם נרדף
Carum copticum
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
מצפה יאיר בחבל מעון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
אתר יחיד
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי קרח או כמעט קרח, שגובהו (50)10-20 ס"מ. הגבעולים מאוד מסועפים, ומצולעים. העלים התחתונים בעלי פטוטרות ארוכות, הם מנוצים פעמיים עד שלוש לאונות סרגליות עד חוטיות שאורכן 1-2.5 ס"מ; העלים העליונים מחולקים במערך מסורג לאונות סרגליות. הסוככים ערוכים בקצות הגבעולים או שהם חיקיים, נישאים על עוקצים ארוכים; קרנות הסוכך 8-20, אורכן (6)1-2 ס"מ; חפי הסוכך עד חמישה, לעיתים נדירות הם חסרים, אורכם עד שליש מאורך הקרנות וצורתם סרגלית עד סרגלית-איזמלנית; חפיות הסוככון 3-6, קצרות מעוקצי הפרחים שאינם שווים זה לזה. הפרחים דו-מיניים, עלי הכותרת לבנבנים, שעירים בצד התחתון, אורכם כ-1 מ"מ. עמודי העלי ארוכים מנושאי העלי, מפוצלים. הפרי הוא דו-זרעון ביצני מעט פחוס בצדדים ומכוסה בשערות אפורות וצפופות הנראות מעט כמו גרגרים. הפריחה בחודשי מאי-יוני (אוגוסט).

הצמח נמצא כיום רק באתר אחד בהרי יהודה, במצפה יאיר שבדרום הר חברון (עוז גולן ב-2004). בעבר (שנות ה-30 של המאה ה-20) נאסף צמח יחיד ע"י מ. זהרי בהר הצופים אך משם נכחד. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בתה ים-תיכונית יובשנית.

הצמח מוכר בעולם רק כצמח תרבותי, בעיקר בארצות המזרח התיכון, קרן אפריקה ומזרחה עד למרכז אסיה והודו.

הסוג כמנונית Trachyspermum מונה 20 מינים הגדלים באזורים טרופיים וכן מצפון-מזרח אפריקה ועד להודו ולסין. כמנונית קרובה מאד לצמח התבלין Carum carvi (כרוויה תרבותי = קימל). פירות כמנונית קופטית משמשים ולתבלין (ajwain) וברפואה עממית מסין והודו ועד לקרן אפריקה (Small, 1997). בזרעי הכמנונית נמצאו חומרים פעילים רבים שיש להם פעילות אנטי-אוקסידנטית. הצמח נמצא כיום במחקר ועוד לא נערכו ניסויים קליניים מספקים כדי לאשר אותו לשימוש בשוק התרופות המודרני (Tucker, 2009). שמן אתרי המופק מזרעי הכמנונית מכיל כ-50% תימול ולכן מדיף ריח תימין (Tucker, 2009). כאמור, הצמח אינו מוכר בעולם אלא כצמח תרבות, העובדה כי איסופי הצמח בארץ היו מהבר בבתה חשובה ביותר, שכן אלה אולי אוכלוסיות הבר היחידות של הצמח בעולם. מצד שני ייתכן שהצמחים המעטים שנמצאו בארץ הם שרידים לגידול חקלאי עתיק של מין זה. זהרי מציין בפלורה פלשתינה כי הצמח היחיד מהר הצופים נבדל מהצמח התרבותי בעלים המחולקים רק לשלשות של סעיפים ועלעלים ובעוקצי פרחים קצרים. תכונות אלו נצפו גם באוכלוסייה שנמצאה בדרום הר חברון. חשוב להשוות את המבנה הכימי של זרעי אוכלוסיית הבר בארץ לעומת צמח התרבות, ייתכן שזהו זן בעל משמעות לגידול החקלאי ואולי ניתן יהיה להשתמש בו בעתיד כדי להכניס לגידול התרבותי עמידויות שונות כמו עמידות ליובש, מליחות או למחלות שונות.

הצמח גדל רק באתר אחד, המידע עליו מועט ואין כרגע נתונים מספיקים לניתוח היבטים של שמירת טבע.

מומלץ לחפש את הצמח במקומות נוספים בגלילות ההר ולתעד את האוכלוסייה באתר הידוע במצפה יאיר באופן יותר שיטתי ומפורט. יש חשיבות גדולה לאיסוף זרעים מהאוכלוסייה היחידה המוכרת וגידולם באוספי גיבוי בגנים הבוטניים.

צמח חדש שנתי נדיר מאד שגדל רק באתר אחד בדרום הרי יהודה. בגלל המידע המועט ההמלצה העיקרית היא תיעוד יותר עקבי ומפורט.

Small, E. 1997. Culinary Herbs. NRC Research Press. pp. 189. Tucker, A.O. 2009. The Encyclopedia of Herbs. Timber Press. pp. 492-493.