שַׁחֲלַיִם גְּבוֹהִים

Lepidium latifolium L.

מבוסס על "הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר
שם נרדף
שחליים גבוהים
אירו-סיבירי – ים-תיכוני – איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
שמורת נחל תנינים
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
8 (9)
% אתרים בשמורות
25.0

צמח עשבוני רב-שנתי, קרח או כמעט קרח בגובה 40-80 ס"מ, בעל קני שורש זוחלים המלבלבים לגושי צמחים גדולים. הגבעולים זקופים, מסתעפים בחלק העליון לסעיפים נושאי פרחים. העלים שלמים, בעלי שוליים משוננים-מסוריים עד חלקים; בבסיס הצמח יש עלי שושנת גדולים מאד בעלי פטוטרת ארוכה, אזמלניים-מוארכים עד דמויי מרית, מכחילים, כמעט בשרניים, אורכם 20-25 ס"מ, רוחבם כ-5 ס"מ,. עלי הגבעול קטנים יותר, בעלי פטוטרת קצרה או כמעט יושבים, אזמלניים-סרגליים, מחודדים. התפרחת היא מכבד צפוף המורכב מהסעיפים הרבים של הגבעולים העליונים. הפרחים זעירים, אורכם כ-1.5 מ"מ; ארבעת עלי הגביע לבידים מלבינים, בעיקר בשוליים; ארבעת עלי הכותרת לבנים, פרושים, מעוגלים בקצה; ששת האבקנים פרושים במקצת, בעלי זיר לבן ומאבק צהוב אליפטי; השחלה הירוקה מתארכת כלפי מעלה לעמוד עלי המסתיים בצלקת רחבה כדורית, בהירה, דמוית דיסק. בשלב הפרי האשכול צפוף מאד, עוקצי הפירות דקים, ארוכים פי 2-4 מהפרי; הפרי אליפטי-ביצני, פחוס, אורכו 1-2 מ"מ והוא מסתיים בעלי קצר; קשוות הפרי שעירות עד מקריחות, לא מכונפות (כמו במיני שחליים אחרים). הזרעים זעירים, יחידים בכל לשכה. הפריחה חלה באפריל-יוני.

הצמח נמצא כיום בגליל עליון, עמק החולה, גולן צפוני, החרמון הנמוך, עמק יזרעאל, חוף הכרמל, שרון והרי יהודה. ב-11 אתרים מתועדים ולפי הערכה יש 13 אתרים. בגליל העליון גדל ליד עלמה ובנחל עמוד עליון (נחל שכוי) ונכחד מצפת, בעמק החולה נמצא בשמורת החולה ונכחד מנאות מרדכי ומנחל עינן; בגולן מופיע בנחל סער ובחושניה; בחרמון הנמוך – בהר קטע ובעמק יעפורי; בעמק יזרעאל נצפה בנחל דורך ונעלם מעפולה ומעין יזרעאל; בחוף הכרמל נמצא בנחל תנינים, בשרון ליד בנימינה ובהרי יהודה ליד מעיין השילוח. הצמח נכחד מפלשת, שם נאסף ב-1968 (יפו). תפוצתו בארץ מאופיינת בעבר ובהווה באתרים מרוחקים זה מזה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שולי נחלים, תעלות ומעיינות, גם בקרקע בה קיימת עליה נימית עונתית והתייבשות מלחים על פני השטח. מחוץ לישראל תועד גם מאזורים חקלאיים.

צמח רחב תפוצה הנפוץ ברובה של אירופה, אגן הים התיכון (כולל צפון אפריקה) ומזרחה באסיה עד למרגלות ההימלאיה. בטורקיה זהו צמח נפוץ למדי והוא מתמעט דרומה בסוריה, לבנון, ישראל וירדן. מעניינת העובדה שהצמח נפוץ בירדן יותר מאשר בישראל וזאת כנראה בשל ריבוי המעיינות ברכסי עמון, מואב ואדום. בצפון אמריקה (קנדה, ארה"ב ומקסיקו) ובאוסטרליה זהו צמח פולש ובעייתי מאד במעונות לחים ומליחים (Global Invasive Species Database).

על הסוג – ראה שחליים שרועים. שחליים גבוהים משתייך לסקציית Lepidium בתוך הסוג. מיני סקציה זו מאופיינים בפירות לא מכונפים, פחוסים או נפוחים (כמו במין שחליים משולחפים הנפוץ בקווקז ובטורקיה). שחליים גבוהים הם הנציג היחיד בארץ מסקציה זו.

  • אף על-פי ששרד ברוב הגלילות, הוא נכחד מ-8 אתרים ונמצא על סף הכחדה בכל הגלילות למעט צפון הגולן והחרמון הנמוך.
  • כל בתי הגידול הלחים בישראל מצויים בסכנת אבדן או הרעה באיכות המים, דבר המצמצם בארץ את אפשרויות הקיום של מין זה.
  • מוגן בתחומי השמורות החולה, הר מירון ונחל התנינים
  • אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.

מומלץ לנטר את האוכלוסיות הידועות. בשל הריבוי הווגטטיבי הקל של הצמח, מומלץ גם לאסוף דגימות מהאתרים שנותרו ולגדלו בגני מקלט.

עשב רב-שנתי של בתי גידול לחים הגדל בדגם מקוטע במספר גדול של גלילות, אך באתרים מועטים יחסית. בית גידולו בישראל מצוי בסכנה אך המין אינו בסכנת הכחדה עולמית.

Hedge, I. C. 1965. Lepidium in Flora of Turkey vol. 1, pp. 279-285. Global Invasive Species Database http: /www.issg.org/database/welcome/