קרפדה ירוקה
Bufo viridis
גוון הגוף שונה בין פרטים ויכול להיות חום בהיר או כהה. על הגוף כתמים הכהים מהצבע הכללי; כמות הכתמים, גודלם וצורתם משתנים בין פרטים. העור שעל הגב רפוי ומכוסה גבשושיות רבות. הבטן בהירה מהגב. הרגליים קצרות והתנועה על הקרקע מגושמת. בין אצבעות הרגליים האחוריות קרומים המסייעים בשחייה. פתחי האוזניים מפותחים. האישונים מאוזנים.
עד 100 מ”מ.
ממרכז הנגב, שם נפוצה בעיקר סביב מקורות מים או שדות חקלאיים, וצפונה משם. בקרבת יישובים חקלאיים מאכלסת גם סביבה מדברית קיצונית דוגמת דרום הערבה.
דו-חי הפעיל על הקרקע או במים בלבד. מאכלס מגוון רחב של בתי גידול, כולל אזורים מדבריים מרוחקים ממקורות מים ואזורי חולות. הפעילות ברובה לילית אם כי בעונת הרבייה, בקרבת מקורות מים, הפעילות גם יומית. התנועה בהליכה או בקפיצה. התזונה כוללת פרוקי רגליים, תולעים ורכיכות הניצודים בעזרת הלשון. בלוטות רעל ממוקמות בצדי הצוואר ומפרישות רעל על העור כדי להפחית את מספר הטורפים הפוטנציאליים. הביצים מוטלות במים כשהן ארוזות בשרוולים מוארכים שקופים, הראשנים שבוקעים צבעם שחור. הגלגול נשלם למופע הבוגר תוך שישה עד שמונה שבועות מהבקיעה.
אזרבייג’ן, איראן, אפגניסטן, ארמניה, גיאורגיה, גרמניה, דנמרק, טורקיה, יוון, ירדן, ישראל, לבנון, עיראק, קזחסטן, רוסיה ושוודיה.
מפת תפוסה נוכחית
נדירות | |
---|---|
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום |