עכן קטן
Cerastes vipera
הקצר בנחשי ישראל. הגוף עבה, גוון הגוף חום בהיר ועליו כתמים כהים לא סדורים. הראש רחב מהצוואר באופן משמעותי. זנב הנקבות קצר משל הזכרים וצבעו שחור בולט. בדומה לשאר בני המשפחה, הקשקשים שעל הראש דומים לאלו שעל הגוף ואין קשקשי מגן ראש. האישונים מאונכים.
עד 311 מ”מ.
בתי גידול חוליים בצפון מערב הנגב.
מאכלס בצפיפות גבוהה בתי גידול חוליים. הפעילות מתחילה בשעות הדמדומים ונמשכת אל תוך הלילה. איתור הטרף מתבצע בעזרת זחילה לולינית על פני החול וחיפוש אחר לטאות פעילות יום במחילותיהן, או באמצעות התחפרות ומארב ללטאות הפעילות על פני השטח. מתחפר בעזרת שיטוח הצלעות והנעתן לצדדים תוך דחיקת החול. נקבות הרות נצפו מחופרות תחת שיח בשעות היום כשרק זנבן בולט מהחול, ובעת איתור לטאה נע הזנב כתולעת ומשמש כפיתיון. התזונה כוללת בעיקר לטאות מהסוג שנונית ושממיות מהסוג ישימונית. כהתגוננות מתפתל הנחש במקום ומשמיע קולות שיפה הנוצרים מחיכוך הקשקשים, ולעתים פותח את פיו וחושף את שיני הארס במקביל. במהלך היום חבוי במחילות של מכרסמים או מחופר בצל שיח. בכל הטלה לרוב שתי ביצים בעלות קליפה רכה, אשר בוקעות סמוך להטלה.
אלג’יריה, ישראל, לוב, מאוריטניה, מאלי, מצרים ( סיני ) , מרוקו, ניז’ר סהרה המערבית, ותוניסיה.
נכתב על ידי
| נדירות | |
|---|---|
| פגיעות | |
| אטרקטיביות | |
| אנדמיות | |
| המס' האדום | |
| פריפריאליות | |
| ערך IUCN | |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום |
