שממית בתים

Hemidactylus turcicus turcicus

עד 120 מ”מ ( 60 מ”מ לא כולל הזנב ).

נפוצה בכל שטח ישראל.

השממית הנפוצה ביותר בישראל. מאכלסת את רוב בתי הגידול ונעדרת רק מבתי גידול המאופיינים בחוליות נודדות. נפוצה מאוד במשכנות האדם, גם במרכזן של ערים גדולות. הפעילות מתחילה עם הדמדומים ונמשכת לאורך כל הלילה. התזונה כוללת פרוקי רגליים. בלילה נמצא מין זה בצפיפות גדולה סביב מוקדי אור המושכים אליהם חרקים. עד 5 מחזורי רבייה מתרחשים החל מתחילת הקיץ, בכל מחזור מוטלות עד 3 ביצים עגולות תחת אבן או במחסה קיים, דוגמת מסילות חשוכות של חלונות. הביצים בוקעות כחודשיים לאחר הטלתן.

התפוצה המקורית של שממית הבתים היא ים תיכונית, תפוצתה הורחבה משמעותית בעקבות פעילות האדם. איחוד האמירויות הערביות, איטליה, איראן, אלבניה, אלג’יריה, ארה”ב ( דרום ) , אריתריאה, האיים האדריאטיים, האיים הבלאריים, האיים הקנריים, הודו, טורקיה, יוון, ירדן, ישראל, לבנון, לוב, מונטנגרו, מלטה, מצרים, מקסיקו, מרוקו, סומליה, ספרד, עומאן, עיראק, פוארטו ריקו, פורטוגל, פנמה, פקיסטן, צרפת, קובה, קניה, קרואטיה, תוניסיה ותימן.