לטאת החרמון
Lacerta laevis cf. kulzeri
הלטאה החרמונית דומה מאוד במראה ללטאה הזריזה, והוגדרה כמין נפרד בישראל רק במהלך השנים האחרונות. הגוף בעל גוון ירוק-זית עד חום, ועל הגב מופיעות נקודות כהות הפזורות באופן בלתי סדיר. בכל אחד מצדי הגוף, מבסיס הזנב ועד לחוטם, מופיע פס כהה. בשונה מהלטאה הזריזה צבע הגחון אפור, לבן או קרם אחיד, ואינו ירקרק או כחלחל. הזנב נתיק וארוך משמעותית מאורכם של הראש והגוף ביחד. הזכר גדול מן הנקבה. בפרטים צעירים צבעו של הזנב כחול.
עד 223 מ”מ ( 70 מ”מ לא כולל הזנב ).
בהר חרמון, בגובה למעלה מ-003,1 מטרים מעל פני הים.
מאכלסת בישראל בתי גידול הרריים וסלעיים, לאו דווקא עשירים בצומח. הפעילות יומית ובמהלכה פעילה על סלעים ועל הקרקע. הפעילות מוגבלת לעונה החמה. בניגוד ללטאה הזריזה, כשחשה בסכנה היא אינה נוהגת לברוח למרחק רב ומעדיפה לנוס למחסה קרוב. התזונה כוללת פרוקי רגליים שהיא צדה תוך מרדף. אין בידינו מידע על רביית מין זה אך סביר להניח כי הרגלי הרבייה אינם שונים מהותית מאלו של הלטאה הזריזה.
ירדן, ישראל, לבנון וסוריה.
מפת תפוסה נוכחית
נדירות | |
---|---|
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום |