לטאה זריזה
Lacerta laevis laevis
לטאה בעלת גוון גוף חום כהה המכוסה לעתים בנקודות שחורות. בכל צד של הגוף פס שחור אשר לעתים מעוטר בנקודות כחולות. צבע הגחון ירקרק או כחלחל. צבעי הגוף מתחזקים במהלך עונת החיזור. בפרטים צעירים צבע הזנב כתום. הזנב נתיק וארוך משמעותית מאורכם של הראש והגוף ביחד. הזכר גדול מן הנקבה. לאחרונה הובדלו פרטים מהחרמון מהלטאה הזריזה והוגדרו בישראל כמין נפרד: irezluk atrecalocineohP - לטאה חרמונית. הלטאה החרמונית נבדלת מהלטאה הזריזה בהעדר מגן “רכה” בצידי הראש.
עד 255 מ”מ ( 80 מ”מ לא כולל הזנב ).
מקו באר-שבע וצפונה למעט אזורים מדבריים במזרח ישראל. התפוצה מתרחבת דרומה אם מחשיבים את נוכחות הלטאות במקומות יישוב.
מאכלסת מגוון רחב של בתי גידול ים תיכוניים, כולל חולות יציבים. הפעילות יומית על הקרקע, על עצים ועל קירות. כשמה כן היא - בעת מנוסה נעה בזריזות ומטפסת על עצים או על קירות. התזונה כוללת פרוקי רגליים אותם צדה תוך מרדף אחריהם. בין החודשים מרץ למאי מתרחשים 2-4 מחזורי הטלה, בכל תטולה 2-8 ביצים המוטלות בגומחה הנחפרת בקרקע לחה, ובוקעות במהלך חודש אוקטובר.
טורקיה, ירדן, ישראל, לבנון וסוריה.
נכתב על ידי
| נדירות | |
|---|---|
| פגיעות | |
| אטרקטיביות | |
| אנדמיות | |
| המס' האדום | |
| פריפריאליות | |
| ערך IUCN | |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום |
