מניפנית מצויה
Ptyodactylus guttatus
שממית בגוון אפור בהיר. הראש, הגוף והרגליים מעוטרים בכתמים חומים ולבנים. על צדו העליון של הזנב פסי רוחב הכהים מן הצבע הכללי של הגוף. הזנב ניתק בקלות ופרטים רבים נצפים בטבע עם זנב מחודש. הראש מוארך ושטוח. על הגב פזורים קשקשים קשים ובולטים. קצה כל אצבע מסתיים בכריות הצמדה. כריות ההצמדה שעל האצבעות יוצרות מבנה המזכיר מניפה, וממנו נגזר שם הסוג בעברית. הזכרים גדולים מן הנקבות.
עד 167 מ”מ ( 94 מ”מ לא כולל הזנב ).
מדרום הנגב והערבה צפונה עד להרי הכרמל.
מאכלסת מגוון רחב של בתי גידול סלעיים. הפעילות ברובה לילית אם כי פרטים נצפים פעילים בקרבת מחסות גם בשעות היום. במהלך הלילה ניתן לצפות במניפנית המצויה פעילה גם באזורים פתוחים וחשופים דוגמת כבישים. בשעות החמות של היום מוצאת מחסה בסדקי סלעים או במבנים מעשה ידי אדם. התקשורת בין הפרטים מתבצעת בעזרת קולות צקצוק. התזונה כוללת בעיקר פרוקי רגליים, המאותרים מרחוק בעזרת חוש הראייה המפותח. הביצים מוטלות בין החודשים מאי לאוגוסט. בכל מחזור הטלה מוטלות עד שתי ביצים, המודבקות למצע קשיח במקום מוצל וקריר. הנקבה יכולה להטיל עד ארבעה מחזורים בכל עונת רבייה. הביצים בוקעות בין חודש לשלושה חודשים לאחר הטלתן.
ירדן, ישראל, מצרים, סודאן, סוריה, עומאן וערב הסעודית.
מפת תפוסה נוכחית
נדירות | |
---|---|
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום |