סלמנדרה מצויה
Salamandra infraimmaculata
דו-חי בעל ארבע רגליים וזנב המזכיר במבנה גופו לטאה. צבע הגוף שחור מבריק. הגב, הראש והרגליים מעוטרים בכתמים צהובים או כתומים גדולים ובלתי סדורים. דגם הכתמים ייחודי לכל פרט. בצדי הראש שני אזורים בולטים המכילים בלוטות ארס. הזנב עבה וקצר מאורך הגוף. העור רפוי ותחושת המגע בו דומה למגע בגומי. בסיס הזנב של זכרים רחב משל הנקבות.
עד 320 מ”מ.
התפוצה בישראל מקוטעת. כמה אוכלוסיות מאכלסות אזורים קרובים למקווי מים בכרמל, בגליל ובמורדות החרמון.
דו-חי המאכלס בתי גידול עשירים בצומח בסביבה ים תיכונית. הפעילות מוגבלת לעונת החורף, ובתקופה זו עיקר הפעילות לילית. שיאי פעילות נצפים בלילות שלאחר הגשמים הראשונים של החורף, אז מתקבצים פרטים רבים סביב מקורות מים במטרה להתרבות. התזונה כוללת פרוקי רגליים, רכיכות, תולעים וחולייתנים קטנים דוגמת צפרדעים. ההזדווגות מתרחשת מחוץ למים, וכחלק ממנה הנקבה מכניסה לביב תיק זרעונים שהזכר מפריש על הקרקע. במהלך הקיץ מתפתחים ברחם הנקבה עד 002 ראשנים, ובעת ההשרצה הם בעלי ארבע רגליים וזנב. הראשנים בצבע צהבהב או חום וגופם מכוסה בנקודות. הצעירים נושמים במים בעזרת זימים חיצוניים, ותזונתם כוללת יצורים מימיים בגודל מתאים, כולל קניבליזם. תקופת הראשן אורכת בין חודש לשלושה חודשים, ובסופה יוצא מהמים פרט קטן הדומה במראהו לפרטים הבוגרים.
איראן, טורקיה, ישראל, לבנון, סוריה ועיראק.
נכתב על ידי
| נדירות | |
|---|---|
| פגיעות | |
| אטרקטיביות | |
| אנדמיות | |
| המס' האדום | |
| פריפריאליות | |
| ערך IUCN | |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום |
