צבגון אדום-אוזן
Trachemys scripta elegans
צב בעל שריון שטוח. צבע השריון ירוק עד שחור. הראש אינו מכוסה במגנים קשיחים. מראהו הכללי מזכיר את צב הביצות. צבע הזנב, הראש והרגליים ירוק כהה עד שחור, ובכל צד של הראש, בין העין לפתח האוזן, עיטור כתום או אדום שממנו נגזר שמו. מתחת לעיטור מופיעים לפחות שני פסים דקים, לבנים או צהובים. האצבעות מחוברות ביניהן בקרומים ובקצה כל אחת טופר.
עד 300 מ”מ.
מין זה פלש בשנים האחרונות לישראל. קיימות כמה תצפיות שנאספו ממקווי מים במרכזה ובצפונה של ישראל, ולאור מגמת ההתפשטות העולמית של מין זה מעריכים כי יימצא בעתיד באתרים נוספים. מחשש לדחיקה של מינים מקומיים נאסר ייבוא של מין זה לישראל כחיית מחמד.
מין המאכלס נחלים זורמים ובריכות. הפעילות בעיקרה יומית. התזונה מורכבת מפרוקי רגליים, רכיכות, תולעים, ראשנים ודגים, הניצודים בעיקר במים. לעתים ניזון מפגרים. ההזדווגות מתרחשת מתחת לפני המים בעונת האביב. בשנה יכולות להתרחש כמה הטלות, בכל אחת מוטלות עד 52 ביצים. הביצים בוקעות בין חודשיים לשלושה חודשים לאחר הטלתן.
תפוצתו המקורית בארצות הברית ובמקסיקו, אך עקב מסחר נרחב במין זה כחיית מחמד פלש בעשורים האחרונים למרבית מדינות העולם.
נכתב על ידי
| נדירות | |
|---|---|
| פגיעות | |
| אטרקטיביות | |
| אנדמיות | |
| המס' האדום | |
| פריפריאליות | |
| ערך IUCN | |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום |
