Varanus griseus
הארוכה מבין לטאות ישראל. הגוף בגוון אפור ולרוחבו פסים כהים מגוון הגוף המודגשים בכיוון הזנב. נוסף לכך פזורים על הגב באופן לא סדור כתמים בהירים הדוהים עם ההתבגרות. על הראש והצוואר כמה פסי אורך כהים. הפרטים הצעירים צבעוניים למדי, צבעם הכללי צהוב ולרוחב הגב פסי רוחב שחורים הדוהים עם ההתבגרות. הצוואר ארוך ומפותח. הרגליים והאצבעות מפותחות וחזקות ובקצותיהן טפרים מפותחים המסייעים בחפירה. הזנב עבה, שרירי ובלתי נתיק.
עד 1400 מ”מ ( 580 מ”מ לא כולל הזנב ).
הירדן והערבה, נגב וחולות דרום מישור החוף עד לקו ראשון לציון.
לטאה נדירה המאכלסת בתי גידול מדבריים. צפיפות הפרטים גדולה יחסית בחולות צפון מערב הנגב. הפעילות קרקעית ומתרחשת בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהריים. בשעות החמות של היום מוצא הכוח מחסה תחת שיח או במחילת מכרסם. התזונה כוללת מגוון רחב של חולייתנים דוגמת לטאות, נחשים, מכרסמים, ציפורים וצבים. פרטים צעירים ניזונים אף בפרוקי רגליים. כאשר מאוים פותח הכוח את הפה, מוציא את לשונו וחושף את גרונו השחור, וכן משמיע קולות נשיפה ומתגונן בהצלפת זנב לעבר התוקף. במהלך הקיץ הנקבה מטילה בין 01 עד מעל ל-02 ביצים, הבוקעות תשעה חודשים לאחר הטלתן. לאחר ההטלה נשארת הנקבה בסמוך לביצים ומגוננת עליהן עד לבקיעה.
טווח התפוצה של הכוח האפור הוא השלישי בגודלו מבין לטאות העולם: אוזבקיסטן, איחוד האמירויות הערביות, איראן, אלג’יריה, אפגניסטן, הודו, חצי האי ערב, טג’יקיסטן, טורקיה, טורקמניסטן, ירדן, ישראל, לבנון, לוב, מאוריטניה, מאלי, מצרים, מרוקו, ניז’ר, סהרה המערבית, סודאן, סוריה, עומאן, עיראק, פקיסטן, צ’אד, קזחסטן, קירגיזסטן ותוניסיה.
מפת תפוסה נוכחית
נדירות | |
---|---|
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום |