שנונית מצרית
Acanthodactylus aegiptius


author nameנכתב על ידי אביעד בר וגיא חיימוביץ

שנונית קטנה ועדינה. המראה החיצוני דומה מאוד לשנונית חולות ועד לא מכבר נחשבה בישראל ככזאת. הזנב כפול באורכו מאורך הראש והגוף יחד. ברוב הפרטים כתם בצורת האות Y בחלקו העליון של בסיס הזנב. הזנב נתיק. בפרטים צעירים הזנב צהוב. הזכרים גדולים מן הנקבות.

עד 160 מ”מ ( 45 מ”מ לא כולל הזנב ).

בתי גידול חוליים בצפון מערב הנגב ובדרום מישור החוף.

שנונית המאכלסת בתי גידול חוליים. הפעילות קרקעית ומתרחשת בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהריים. בצהרי היום מוצאת מחסה במחילות שהיא חופרת. קיימת חלוקה ברורה בינה לבין שנונית החולות הן בשעות הפעילות והן בחלוקה המרחבית של בית הגידול. בעוד שנונית החולות פעילה על מצע חול יציב ויציב למחצה בשעות הבוקר הקרירות ובשעות אחר הצהריים המאוחרות, השנונית המצרית פעילה על חוליות נודדות ויציבות למחצה בשעות חמות יותר מאלו שבהן פעילה שנונית החולות. התזונה מתבססת על חסרי חוליות זעירים. בין החודשים מאי ליולי מתרחשים 2-3 מחזורי הטלה, בכל תטולה 2-3 ביצים המוטלות בגומחה הנחפרת בקרקע לחה. פרטים צעירים נצפים החל מחודש יוני. רוב רובם של הפרטים שורדים עונת רבייה אחת בלבד. השנונית המצרית הנפוצה בישראל נחשבה בעבר לשנונית ארוכת כף ( sepignol .A ) , אך הוגדרה לאחרונה כמין נפרד.

ישראל ומצרים.

author nameנכתב על ידי אביעד בר וגיא חיימוביץ

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת שנונית השפלה
שנונית השפלה
שנונית השפלה
תמונה מאת שנונית נחלים
שנונית נחלים
שנונית נחלים
תמונה מאת שנונית האז
שנונית האז
שנונית האז
תמונה מאת שנונית חולות
שנונית חולות
שנונית חולות