שנונית חולות
Acanthodactylus scutellatus


גוון הגוף צהבהב או חום. הגב מכוסה בכתמים שחורים קטנים הדוהים עם עליית טמפרטורת הגוף. נוסף לכתמים השחורים מופיעים על הגב כתמים לבנים זעירים. בשבועות הראשונים לחייהם של פרטים צעירים צבע הזנב כחול. הזנב נתיק. הזכרים גדולים מן הנקבות.

עד 241 מ”מ ( 73 מ”מ לא כולל הזנב ).

בתי גידול חוליים בצפון מערב הנגב וחולות מישור החוף.

שנונית המאכלסת בתי גידול חוליים. הפעילות קרקעית ומתרחשת בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחר הצהריים המאוחרות. בצהרי היום מוצאת מחסה במחילות שהיא חופרת, לרוב בסמוך לבסיסי שיחים. קיימת חלוקה ברורה בינה לבין השנונית המצרית הן בשעות הפעילות והן בבתי הגידול: בעוד שנונית החולות פעילה על מצע חול יציב ויציב למחצה בשעות הבוקר הקרירות ובשעות אחר הצהריים המאוחרות, השנונית המצרית פעילה על חוליות נודדות ויציבות למחצה בשעות חמות יותר. התזונה מתבססת על חסרי חוליות זעירים. בין החודשים מאי ליולי מתרחשים 1-4 מחזורי הטלה, בכל תטולה 2-4 ביצים המוטלות בגומחה הנחפרת בקרקע לחה. פרטים צעירים נצפים החל מחודש יוני. רוב רובם של הפרטים שורדים עונת רבייה אחת בלבד.

איראן, אלג’יריה, ישראל, כווית, לוב, מאלי, מצרים, ניגריה, סודאן, עיראק, ערב הסעודית, צ’אד ותוניסיה.

author nameנכתב על ידי אביעד בר וגיא חיימוביץ

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת שנונית השפלה
שנונית השפלה
שנונית השפלה
תמונה מאת שנונית נחלים
שנונית נחלים
שנונית נחלים
תמונה מאת שנונית האז
שנונית האז
שנונית האז
תמונה מאת שנונית מצרית
שנונית מצרית
שנונית מצרית