חרדון חולות
Agama savignii


author nameנכתב על ידי אביעד בר וגיא חיימוביץ

חרדון בינוני בעל גוון גוף צהבהב. הגב מעוטר בפסים חומים או כתומים המופרדים ביניהם על ידי כתמים לבנים בנוסף על הגב פזורים כתמים אפורים או כחולים. הזנב דק ולאורכו טבעות כהות ובהירות לסירוגין. במהלך עונת הרבייה צווארו של הזכר הופך כחול וצוואר הנקבה הופך כתום ומעוטר נקודות כהות. הזכר גדול מן הנקבה.

עד 258 מ”מ ( 105 מ”מ לא כולל הזנב ).

חולות צפון מערב הנגב.

חרדון המאכלס בתי גידול חוליים בצפון מערב הנגב. הפעילות יומית ומתבצעת על הקרקע. לעתים מטפס על שיחים נמוכים לשם קליטת קרני שמש או במטרה למצוא עמדת מחסה לשעות הלילה. כשאינו פעיל לרוב מוצא מחסה במחילות מכרסמים. התזונה כוללת בעיקר פרוקי רגליים אך לעתים מגוון את מזונו גם בחולייתנים קטנים ( לטאות ) ובצומח. במהלך חודש אוגוסט חופרת הנקבה גומחה בחול ומטילה 3-9 ביצים. בכל עונת רבייה עד שתי תטולות, והביצים בוקעות כחודשיים לאחר הטלתן.

אנדמי לישראל ולמצרים.

author nameנכתב על ידי אביעד בר וגיא חיימוביץ

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת חרדון מדבר
חרדון מדבר
חרדון מדבר
תמונה מאת חרדון סיני
חרדון סיני
חרדון סיני
תמונה מאת חרדון מצוי
חרדון מצוי
חרדון מצוי
תמונה מאת Uromastyx aegyptia
Uromastyx aegyptia
Uromastyx aegyptia